אחרי שבוע של טלטלות בבורסה, בשער הדולר ובמחירי הנפט, נכנסת הכלכלה הישראלית לשבועיים שבהם יתבררו כמה מהשאלות הגדולות. הראשונה היא פוליטית: מי ירכיב את הממשלה הבאה, ואיזה תקציב היא תעביר.
יום ראשון: המנדט
הנשיא יצחק הרצוג הודיע שיטיל ביום ראשון (8 בנובמבר) את המשימה להרכיב ממשלה. בסבב ההתייעצויות המליצו סיעות של 67 חברי כנסת על יו"ר ישר!, גדי איזנקוט, ו-46 המליצו על ראש הממשלה בנימין נתניהו. יהדות התורה לא המליצה על אף מועמד. עם זאת, הרצוג הדגיש שהמלצות לא מספיקות. לדבריו, יש פסילות הדדיות לא רק בין הגושים אלא גם בתוך הגושים, ולכן לא ברור מי מסוגל להשיג רוב של 61.
הסיעות שהמליצו על איזנקוט הן ישר!, ביחד, הדמוקרטים, ישראל ביתנו, רע"מ והרשימה המשותפת. ההמלצה של המפלגות הערביות לא מחייבת אותן להצטרף לקואליציה. ביום שישי אמר איזנקוט שחלה התקדמות משמעותית במגעים להקמת ממשלת חירום לאומית. הוא חזר על ארבעת התנאים שלו להצטרפות לקואליציה, ובהם שירות לאומי חובה לכל האזרחים. במקביל, ליברמן הודיע על נכונות להתפשר כדי לאפשר ממשלה עם המפלגות החרדיות. מי שיקבל את המנדט יהיה לו 28 יום להרכיב ממשלה, ואפשר להאריך את התקופה ב-14 יום נוספים.
לוח האירועים הכלכליים
| מועד | אירוע | למה זה חשוב |
|---|---|---|
| ראשון, 8 בנובמבר | הטלת המנדט להרכבת ממשלה | הצעד הראשון לקראת תקציב 2027 |
| שלישי, 10 בנובמבר | מדד המחירים לצרכן בארה"ב | יקבע אם הפד יעלה ריבית בדצמבר, משפיע על הדולר |
| אמצע נובמבר | מדד המחירים לצרכן בישראל (אוקטובר) | משפיע על משכנתאות צמודות ועל החלטת הריבית |
| 23 בנובמבר | החלטת הריבית של בנק ישראל | הריבית כיום 3.25%, הפריים 4.75% |
| 29 בנובמבר | פגישת אופ"ק+ | כיוון מחירי הנפט, ודרכם מחירי הדלק |
למה הפוליטיקה כל כך חשובה לכלכלה עכשיו
המדינה מתנהלת בינתיים בלי תקציב ל-2027. אם לא יאושר תקציב עד תחילת השנה, היא תעבור לתקציב המשכי, שבו ההוצאה מוגבלת לרמה של השנה הקודמת. חברת הדירוג פיץ' העריכה בסוף אוקטובר שהתרחיש הסביר ביותר הוא פיזור הכנסת בתחילת ינואר ובחירות חוזרות באפריל. ממשלה שתקום במהירות תוכל לשנות את התחזית הזו.
על הממשלה הבאה, מכל הרכב שהוא, יוטלו כמה משימות כבדות:
- הסיוע הביטחוני: לפי הודעת טראמפ, הסיוע האמריקאי של כ-12 מיליארד ש"ח בשנה ייפסק בסוף 2026. צריך יהיה להחליט מאיפה יגיע הכסף (ראו הכתבה על הסיוע).
- הגירעון והחוב: פיץ' צופה שיחס החוב לתוצר ימשיך לעלות, והתחזית לדירוג האשראי נשארה שלילית.
- שוק העבודה: סוגיית הגיוס ושילוב החרדים בשוק העבודה היא לא רק מחלוקת פוליטית. יש לה השלכות ישירות על הצמיחה ועל הכנסות המדינה ממסים, והיא נמצאת עכשיו במרכז המשא ומתן הקואליציוני.
פרשנות: השוק כבר מגיב לכל כותרת
השבוע שעבר הראה עד כמה המשקיעים רגישים לפוליטיקה. ביום שישי עלה מדד ת"א 35 בכ-3.1%, ומדד הבנקים בכ-4.5%, אחרי שהופיעו סימנים להתקדמות במגעים הקואליציוניים (ראו הכתבה על הזינוק בבורסה). זה יכול לעבוד גם בכיוון ההפוך: אם המגעים ייתקעו, או ייראה שהמדינה הולכת לבחירות חוזרות, סביר שהשקל והבורסה יגיבו בחדות.
גם בנק ישראל יצטרך לשקלל את המצב. חטיבת המחקר שלו צפתה שהריבית תרד ל-3% עד סוף השנה. אבל שקל חלש, ריבית אמריקאית שעשויה לעלות ואי-ודאות פוליטית הם שלושה נימוקים לזהירות. מנגד, ירידה חדה במחירי הנפט ואינפלציה מתונה, שבנק ישראל צופה שתעמוד על כ-1.5% בסוף השנה, מאפשרות לו להמשיך להוריד את הריבית.
מה זה אומר לכם?
- משכנתא: מי שיש לו מסלול פריים יראה את ההשפעה של החלטת הריבית כבר בתשלום הבא. מי שיש לו מסלול צמוד מושפע ממדד המחירים.
- חיסכון: התנודות בבורסה צפויות להימשך כל עוד התמונה הפוליטית לא ברורה. בחיסכון לטווח ארוך, תגובה לכותרות של שבוע אחד היא בדרך כלל לא רעיון טוב.
- מחירים: השקל החלש מייקר מוצרים מיובאים. מחיר הנפט הנמוך פועל בכיוון ההפוך. איזה מהם יגבר יתברר בעדכון מחירי הדלק ב-1 בדצמבר.
המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.