לפני ארבעה חודשים, באמצע יולי, הדולר ירד לזמן קצר אל מתחת לשלושה שקלים. הערב (שני) הוא נסחר סביב 3.24 שקלים, אחרי שבמהלך היום נגע לפי "מעריב" ב-3.2471, הרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת דצמבר 2025. בנק ישראל קבע את השער היציג על 3.223 שקלים, עלייה של 0.75% לעומת יום שישי.
הבורסה בתל אביב הגיבה באותו כיוון. מדד ת"א 35 איבד 1.55% וננעל שוב מתחת ל-4,000 נקודות, רף שנשבר לראשונה השנה ב-4 בנובמבר. ת"א 125 ירד ב-1.33% ות"א 90 ב-0.66%.
למה דווקא היום
הטריגר המקומי הוא מדד אוקטובר, שפורסם אמש: ירידה של 0.1% ואינפלציה שנתית של 1.1%, קרוב לתחתית יעד היציבות. יוסי מנשה, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם פיננשייל סרביסס, אמר ל"מעריב" שהמדד הנמוך מגדיל את מרחב התמרון של בנק ישראל לקראת החלטת הריבית.
הטריגר העולמי פועל בכיוון ההפוך. בארה"ב השוק מתמחר כמעט בוודאות העלאת ריבית של רבע אחוז בדצמבר, התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים נעה סביב 5.15%, ומדד הדולר נמצא ברמה הגבוהה מאז אפריל 2025. כלומר, הדולר מתחזק מול רוב המטבעות, והין היפני כבר חזר ל-160.
ריבית 3.25%, אינפלציה 1.1%. המגזר העסקי דורש הורדה כבר ב-23 בנובמבר, ורוב הכלכלנים מעריכים שהריבית לא תשתנה.
ריבית 3.75%–4%, מדד מחירים ליצרן בקצב שנתי של 6.5%. העלאה בדצמבר מתומחרת, וחלק מבכירי הפד דיברו על חצי אחוז.
המנגנון פשוט. מי שמעביר כסף מפיקדון שקלי לפיקדון דולרי כדי לקבל ריבית גבוהה יותר מוכר שקלים וקונה דולרים. היום הפער בריביות עומד על חצי עד שלושה רבעי אחוז לטובת הדולר. אם הפד יעלה ובנק ישראל יישאר במקום, הוא יגדל לאחוז. אם בנק ישראל גם יוריד, הוא יגדל עוד יותר.
הבורסה: וול סטריט החריפה את הירידות
רוב היום התנהל המסחר בתל אביב בירידות מתונות. לפי "דה מרקר", המצב השתנה עם פתיחת המסחר בניו יורק, כש-S&P 500 ירד ביותר מאחוז. הלחץ על מניות השבבים ערב הדוח של אנבידיה, שיתפרסם מחר אחרי הנעילה, נמשך גם שם. ב"מעריב" דווח ש-76 ממניות ת"א 125 ירדו ו-45 עלו, במחזור של כ-3.77 מיליארד שקל. טבע בלטה לחיוב במהלך היום, אחרי אישור FDA.
פרשנות: המלכוד של בנק ישראל
כאן נמצא הפרדוקס. המדד הנמוך הוא הסיבה שהשוק מדבר על הורדת ריבית, והדיבור הזה מחליש את השקל. שקל חלש מייקר יבוא: דלק, רכב, מוצרי חשמל, חומרי גלם. כעבור כמה חודשים זה חוזר אל המדד. במילים אחרות, עצם הציפייה להורדה מקטינה את המרחב לבצע אותה.
צריך לשמור על פרופורציה. חלק ניכר מהאינפלציה הנמוכה של השנה נבע מהשקל החזק, ושער של 3.24 עדיין נמוך מהממוצע של 2025. מה שהשתנה הוא הכיוון והקצב: כ-4% בשבועיים הם תנועה מהירה למטבע, והיא מגיעה כשאין ממשלה ואין תקציב ל-2027. על השיקולים האלה ועל שלושת התרחישים להחלטה כתבנו בהרחבה הבוקר.
ב"מעריב" צוין גם התרחיש ההפוך: אם בנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי בשבוע הבא, זה עשוי לתמוך בשקל.
הזווית ההיסטורית: כשאותו שער נחשב לשקל חזק מדי
ב-2008 הדולר נחלש בעולם, ובישראל הוא ירד מכ-4 שקלים לאזור 3.2–3.4. היצואנים הזהירו מסגירת מפעלים, ובמרץ אותה שנה בנק ישראל, אז בראשות סטנלי פישר, החל לקנות דולרים בשוק בסכום יומי קבוע. ביולי הוא הגדיל את הקצב פי ארבעה. זו הייתה תחילתה של מדיניות שבנתה לאורך השנים את יתרות המט"ח הגדולות של ישראל.
הלקח רלוונטי להיום משני כיוונים. ראשית, "חזק" ו"חלש" הם מושגים יחסיים: אותו שער שהיום מעורר כותרות על פיחות נחשב אז לאיום על היצוא. שנית, לבנק ישראל יש כלי נוסף מלבד הריבית. ביתרות האלה הוא השתמש באוקטובר 2023 כדי לבלום פיחות חד, והודיע אז על תוכנית למכירת מט"ח. מהלך כזה אינו על הפרק בשער הנוכחי, אבל הוא מסביר למה תנועה מהירה של השקל לא בהכרח מחייבת תגובה בריבית.
מי מרוויח ומי משלם
המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.
