מחר, יום שלישי, תצא רשת הבשר והעוף סלאח דבאח ובניו למבצע ארצי בן חמישה ימים, תחת השם "קרנבל הבשרים". המחיר שמושך את תשומת הלב: כרעי עוף וכנפי הודו ב-10 שקלים לקילו. ברשתות אחרות נמכרים כרעיים טריים ביותר מ-20 שקלים לקילו, כך שהפער עולה על 50%.

לפי הדיווח ב"מעריב", רשתות המזון רמי לוי ויוחננוף כבר הגיבו במבצעים משלהן. מחלקת הבשר, שהייתה פעם פינה שקטה בסופרמרקט, הפכה לאחת הזירות המרכזיות בתחרות בין הרשתות. כדאי להבין למה, כי ההסבר קובע אם המבצעים האלה באמת משתלמים.

10 ₪ לק"גמחיר המבצע לכרעי עוף ולכנפי הודו, ברכישת 3 ק"ג
17–21.11ימי המבצע, לחברי מועדון ולמצטרפים חדשים
כ-51 ק"גצריכת העוף השנתית לנפש בישראל
כ-200 ₪ בשנהמה שחוסכת משפחה של ארבעה על כל שקל הפרש במחיר לקילו

מה בדיוק מוצע

המבצע יתקיים מיום שלישי, 17 בנובמבר, ועד שבת, 21 בנובמבר. הוא מיועד לחברי מועדון הלקוחות של הרשת ולמי שיצטרף, ובכפוף לתנאים. כמעט כל המבצעים בנויים כרכישה של שלושה קילוגרמים במחיר קבוע. כלומר, כדי לקבל את המחיר של 10 שקלים לקילו צריך לקנות שלושה קילו ב-30 שקלים. ברשת אחרת אותה כמות תעלה 60 שקלים ויותר.

ברשת מציגים את המחירים כמחירים שלא נראו בשוק שנים רבות. את הטענה הזאת קשה לבדוק מבחוץ, אבל הפער מול המחיר המקובל ברור.

למה דווקא עוף: הכלכלה של "מוצר תנועה"

קמעונאים מכנים מוצר כזה "מוצר תנועה". זה מוצר שנמכר ברווח אפסי, ולפעמים בהפסד, כדי להביא לקוחות לחנות. ההיגיון פשוט: מי שנסע במיוחד כדי לקנות כרעיים ב-10 שקלים לא ייצא עם כרעיים בלבד. הוא יקנה גם נתחים אחרים, תבלינים, פחמים ושתייה, ועל אלה הרשת מרוויחה.

עוף מתאים לתפקיד הזה במיוחד, משלוש סיבות.

  • כולם קונים אותו, והרבה. ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בצריכת עוף, כ-51 ק"ג לנפש בשנה. מוצר שנמצא בכל עגלה הוא מוצר שכל לקוח יודע את מחירו.
  • קל להשוות. קילו כרעיים טריים הוא אותו מוצר בכל רשת. בסטייק, לעומת זאת, יש הבדלים של נתח, מקור, יישון וטיפול, והלקוח מתקשה לדעת אם קיבל מחיר טוב.
  • הוא מושך קנייה גדולה. מי שקונה שלושה קילו עוף מתכנן ארוחות לשבוע, ולכן יקנה גם את השאר.

הדוגמה המפורסמת ביותר בעולם לשיטה היא העוף הצלוי של רשת קוסטקו האמריקאית, שנמכר ב-4.99 דולר מאז 2009. הרשת מסרבת להעלות את המחיר למרות עליית העלויות, ואף הקימה מערך גידול ועיבוד משלה כדי להחזיק בו. העוף ממוקם בקצה הרחוק של החנות, כך שבדרך אליו הלקוח עובר על פני כל השאר.

אז כמה באמת חוסכים

החשבון של משפחה פשוט יותר ממה שנראה. לפי נתוני הצריכה, כל הפרש של שקל במחיר לקילו שווה כ-51 שקלים בשנה לאדם, וכ-200 שקלים למשפחה של ארבע נפשות. מי שמשלם באופן קבוע 20 שקלים לקילו במקום 15, מוציא על עוף בלבד כאלף שקלים יותר בשנה.

מבצע של חמישה ימים לא ישנה את החשבון השנתי, גם אם ממלאים את המקפיא. מה שמשנה אותו הוא המחיר הרגיל, זה שמשלמים ב-47 השבועות האחרים. לכן השאלה החשובה אינה כמה זול המבצע, אלא מה יקרה למחירים אחריו, ואם הרשתות המתחרות יורידו את המחיר הקבוע שלהן ולא רק יגיבו במבצע נגדי.

מבצע אחד אינו מגמה. מחיר הבשר נקבע בשרשרת ארוכה: גידול והזנה, יבוא, שחיטה, עיבוד, הובלה בקירור והפצה. שום דבר בשרשרת הזאת לא השתנה השבוע. מה שהשתנה הוא שרשת אחת החליטה לוותר על הרווח במוצר אחד לחמישה ימים. בבקר התמונה אף הפוכה: בחגי תשרי דווח על התייקרות של עשרות אחוזים בנתחים מסוימים לעומת השנה שעברה, על רקע עליית מחירי הבקר בעולם.

נובמבר: הרבה מבצעים, פחות הוזלות

המבצע הזה מגיע בחודש שבו כמעט כל רשת מכריזה על הנחות, וכדאי לזכור מה מצאו בדיקות המחירים. המכון לחקר הקמעונאות השווה את מחירי נובמבר למחירי אוקטובר ומצא מקרים שבהם "מחיר המבצע" של נובמבר היה גבוה מהמחיר הרגיל של החודש שלפניו. בבדיקה אחרת, של אתר זאפ, נמצא שרק 13% מהמוצרים באמת מוזלים בנובמבר.

הנתונים הרשמיים מוסיפים הקשר. מדד המחירים לאוקטובר ירד ב-0.1%, והאינפלציה השנתית עומדת על 1.1% בלבד. מחירי הירקות הטריים עלו באותו חודש ב-3.5%, ומחירי הפירות ירדו ב-2.8%. במילים אחרות, סל המזון אינו מתייקר כרגע בקצב חריג, אבל הפערים בין רשת לרשת ובין מוצר למוצר גדולים בהרבה מהממוצע.

הלקח של הקוטג'

ביוני 2011 קם בפייסבוק חרם צרכנים על גבינת הקוטג', שמחירה הגיע אז לכ-8 שקלים. בתוך שבועות ירד המחיר לפחות מ-6 שקלים, ומחאה שהתחילה במוצר אחד התרחבה למחאת יוקר המחיה של אותו קיץ.

הקוטג' היה מוצר תנועה במובן ההפוך: מוצר שכולם קונים, שכולם יודעים את מחירו, ושקל להשוות. בדיוק בגלל זה הוא הפך לסמל. הלקח שנשאר מאז הוא שמחיר יורד כשמספיק צרכנים עוקבים אחריו ומוכנים לעבור רשת בגללו. ירידה כזאת נשמרת רק כל עוד הם ממשיכים לעקוב. במוצרים שאיש אינו זוכר את מחירם, המחירים עלו בחזרה בשקט.

שש בדיקות לפני שממלאים את המקפיא

  1. מוצר זהה. להשוות טרי מול טרי, אותו נתח ואותה דרגת עיבוד. כרעיים קפואים או "מעובדים" אינם אותו מוצר.
  2. מחיר לקילו, לא למארז. מבצע של שלושה קילו במחיר קבוע משתלם רק אם באמת תשתמשו בשלושה קילו.
  3. תנאי המועדון. לבדוק אם ההצטרפות כרוכה בתשלום, במסירת פרטים או בהתחייבות, ואם יש הגבלת כמות ללקוח.
  4. עלות הנסיעה. חיסכון של 30 שקלים אינו מצדיק נסיעה של 40 דקות לכל כיוון. מי שממילא עובר ליד, מרוויח.
  5. שאר העגלה. להגיע עם רשימה. המבצע בנוי על ההנחה שתקנו גם דברים שלא תכננתם, במחיר מלא.
  6. לבדוק שוב בעוד שבועיים. המחיר ביום שאחרי המבצע הוא המבחן האמיתי לתחרות. אתרי השוואת מחירים מציגים את מחירי הרשתות לפי חוק השקיפות, ואפשר לעקוב בהם.

עוד עצה אחת, פשוטה: עוף טרי שנקנה בכמות צריך להיכנס למקפיא באותו יום, מחולק למנות. בשר שנזרק הוא ההנחה היקרה ביותר.

למי שמתכנן גם קניות אחרות בנובמבר, ריכזנו את התאריכים והבדיקות במדריך לבלאק פריידיי 2026.

המידע בכתבה הוא כללי. המחירים והתנאים כפי שפורסמו, ועשויים להשתנות. אין באמור המלצה על רשת או על מוצר מסוים.