שתי הודעות נחתו הבוקר (שני) במערכת הדיווחים של הבורסה, בהפרש של פחות משעה. הראשונה: רמי לוי שיווק השקמה דיווחה שהחברה-הבת שלה לשירותים פיננסיים קיבלה מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון רישיון מורחב למתן אשראי. השנייה: ישראכרט פרסמה דוחות לרבעון השלישי עם הכנסות שיא, רווח שנחתך כמעט בחצי ותוכנית לצמצום של 320 עד 370 משרות ב-2027.

על פניו אין קשר. בפועל, שתי החברות נלחמות על אותו לקוח, ואפילו שותפות זו לזו: לפי "ביזפורטל", מועדון כרטיסי האשראי של רמי לוי מוחזק ב-80% בידי הרשת וב-20% בידי ישראכרט.

31.12.2028תוקף הרישיון שקיבלה החברה-הבת של רמי לוי
כחצי מיליוןחברי המועדון של הרשת, קהל היעד הראשון להלוואות
320–370משרות שישראכרט מתכננת לצמצם במהלך 2027
20 מיליון ₪הרווח הנקי של ישראכרט ברבעון, מול 37 מיליון אשתקד

מה קיבל רמי לוי, ומה עדיין לא

לפי הדיווח לבורסה, הרישיון ניתן בכפוף לתנאים ולהגבלות, ולצדו העניקה הרשות היתרי שליטה בחברה-הבת לרמי לוי, לבתו יפית אטיאס, המנכ"לית המשותפת של הרשת, וליעקב עבוד לוי. ב"אייס" נכתב, בהסתמך על "כלכליסט", שההיתר מתיר לחברה לעסוק בכל תחומי האשראי, מלבד אשראי אגב פעילות מאגד.

בשיחה עם ynet אמר לוי שהתהליך נמשך כשלוש שנים ושהרשת נדרשה להעמיד הון עצמי של 10 מיליון שקל. הוא הדגיש שלא מדובר ברישיון בנק, שהשירותים יהיו דיגיטליים ויינתנו דרך הארנק הדיגיטלי הקיים, ושהם יהיו פתוחים לכלל הציבור, עם עדיפות לחברי המועדון.

מה מאושר
רישיון מורחב למתן אשראי עד סוף 2028, היתרי שליטה, ושותפות קיימת עם הכשרה ביטוח להקמת פעילות אשראי חוץ-בנקאי, שרשות התחרות אישרה באוגוסט לפי "גלובס".
מה עדיין פתוח
מועד תחילת ההלוואות והריביות לא פורסמו. הבקשה לרישיון נותן שירותי תשלום ברשות ניירות ערך, שלדברי לוי תאפשר להחזיק כספי לקוחות, טרם אושרה.

כדאי לזכור גם את נקודת הפתיחה. בינואר דווח ב"כלכליסט" שרשות שוק ההון העבירה לחברה אינדיקציות שלפיהן תתקשה לאשר את הרישיון במתכונת שהוצגה אז, בין השאר בשל שאלות של סייבר, פרטיות לווים וחיתום. עשרה חודשים אחר כך, הרישיון ניתן.

ישראכרט: יותר כרטיסים, יותר הכנסות, פחות רווח

הדוח של ישראכרט מראה כמה יקר לגדול בשוק הזה. ההכנסות חצו לראשונה מיליארד שקל ברבעון, 1.023 מיליארד לעומת 933 מיליון אשתקד. תיק האשראי צמח ב-21% ל-13.5 מיליארד שקל, ומספר הכרטיסים הפעילים הגיע ל-5.1 מיליון.

רבעון שלישי20262025
הכנסות1.023 מיליארד ₪933 מיליון ₪
הוצאות מכירה ושיווק323 מיליון ₪242 מיליון ₪
הוצאות להפסדי אשראי77 מיליון ₪45 מיליון ₪
רווח נקי20 מיליון ₪37 מיליון ₪

הצד השני של הצמיחה הוא העלות שלה. הסכם פליי קארד עם מועדון הנוסע המתמיד של אל על, שנכנס לתוקף באפריל, הביא לחברה כ-390 אלף כרטיסים, אבל בשלב הזה ההוצאות עליו עדיין גבוהות מההכנסות. המנכ"ל איתמר פורמן אמר בשיחת המשקיעים על מעבר הכרטיסים לחברה: "זה לא פחות ממהפכה".

תוכנית ההתייעלות אמורה לחסוך כ-100 מיליון שקל בשנה החל מ-2027, ועלותה, כ-45 מיליון שקל לפני מס, כבר נרשמה ברבעון. במקביל מתכננת החברה הנפקת זכויות של כ-300 מיליון שקל, ובעלת השליטה, קבוצת דלק, הודיעה שתשתתף בה בלפחות 120 מיליון שקל. לפי "מעריב", החברה לא פירטה באילו יחידות יצומצמו המשרות.

פרשנות: למה כולם רוצים להלוות לכם

עמלות על עסקאות בכרטיס הן עסק של נפח גדול ומרווח דק, והרגולציה שחקה אותו לאורך השנים. הרווח האמיתי נמצא באשראי: הלוואות, פריסות תשלומים ומסגרות. לכן חברות כרטיסי האשראי, הבנקים, חברות הביטוח, ועכשיו גם רשת מזון, מתכנסים לאותה נקודה. הרישיון המותנה שקיבלה רבולוט בתחילת החודש שייך לאותה מגמה.

היתרון של קמעונאי ברור: הוא פוגש את הלקוח כל שבוע, מכיר את דפוסי הקנייה שלו, ויש לו מותג שנתפס כזול. החיסרון ברור לא פחות. מי שמוכר עגבניות יודע לנהל מלאי, ומי שנותן הלוואות צריך לדעת לנהל סיכון. הלוואה שלא חוזרת מוחקת את הרווח של הרבה הלוואות שכן חזרו, והוצאות הפסדי האשראי של ישראכרט, שעלו השנה מ-45 ל-77 מיליון שקל ברבעון, מזכירות את זה.

הזווית ההיסטורית: טסקו הצליחה, וולמארט נבלמה

הרעיון שהסופר יהיה גם הבנק אינו חדש. רשת טסקו הבריטית הקימה ב-1997 זרוע בנקאית במיזם משותף עם בנק RBS, רכשה את חלקו של השותף ב-2008, ובנתה עסק של כרטיסים, הלוואות וחסכונות למיליוני לקוחות. ב-2024 היא מכרה את רוב הפעילות הבנקאית לברקליס והשאירה אצלה בעיקר את המותג ואת שירותי הביטוח והמט"ח. כלומר, גם סיפור ההצלחה הגדול בתחום הסתיים בהחלטה שעדיף לקמעונאי להתמקד בקמעונאות.

בארה"ב זה נגמר מוקדם יותר. וולמארט ביקשה ב-2005 רישיון לבנק תעשייתי במדינת יוטה, נתקלה בהתנגדות רחבה של בנקים, איגודים ומחוקקים, ומשכה את הבקשה ב-2007. החשש שם היה הפוך מזה שבישראל: שהקמעונאית תהיה חזקה מדי, לא חלשה מדי.

בישראל, מערכת בנקאית ריכוזית היא נושא ותיק, עוד מימי משבר מניות הבנקים ב-1983, והרווחים שהציג היום בנק הפועלים מראים כמה מקום יש למתחרים. השאלה היא אם שחקן חדש יצליח להציע מחיר נמוך יותר בלי לקחת סיכון גבוה יותר.

חמש בדיקות לפני שלוקחים הלוואה, בסופר או בכל מקום אחר

  1. העלות הממשית השנתית. זה המספר שכולל ריבית, עמלות ודמי פתיחה. משווים אותו, לא את הריבית שבפרסומת.
  2. הצמדה לפריים. רוב ההלוואות הצרכניות צמודות לפריים. אפשר לראות את רמתו הנוכחית במדריך הפריים, ולזכור שהחלטת הריבית הבאה היא ב-23 בנובמבר.
  3. שלוש הצעות לפחות. הבנק שלכם, חברת כרטיסי האשראי, והלוואה מקרן ההשתלמות או מקופת הגמל, שבדרך כלל זולה יותר משום שהחיסכון משמש בטוחה.
  4. פירעון מוקדם. לבדוק אם יש עמלה ומה גובהה.
  5. מה מממנים. הלוואה לרכישה חד-פעמית גדולה היא דבר אחד. הלוואה שמממנת קניות שוטפות היא סימן שכדאי לעצור ולבדוק את התקציב.
מה הלאה: מועד השקת ההלוואות של רמי לוי, הריביות שיוצעו, והחלטת רשות ניירות ערך בבקשה לרישיון שירותי תשלום. בישראכרט, פרטי הנפקת הזכויות והיקף הפרישה בפועל. עד שיתפרסמו מחירים, אי אפשר לדעת אם התחרות החדשה תוזיל את האשראי.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.