ההחלטה שהתעשייה חיכתה לה חודשים התקבלה: ספקית המדדים MSCI הודיעה במסגרת העדכון התקופתי של נובמבר כי Strategy – לשעבר מיקרוסטרטג'י, החברה הציבורית שמחזיקה הכי הרבה ביטקוין בעולם – תוסר ממדדי המניות הגלובליים שלה. השינוי ייכנס לתוקף אחרי נעילת המסחר ב-30 בנובמבר, ויחול גם על מדד MSCI USA, ודרכו על MSCI World ו-ACWI.
יחד איתה יוסרו מטאפלאנט היפנית וחברת Upexi, וחברת SharpLink, שמחזיקה את'ריום, נכנסה לרשימת מעקב. מניית Strategy ירדה ביום חמישי ביותר מ-6%, וביטקוין נסחר סביב 73.5 אלף דולר.
למה MSCI מוציאה אותה
ההחלטה היא הראשונה שמתקבלת לפי כלל חדש של MSCI בנוגע ל"חברות שאינן תפעוליות". הכלל בודק קודם כול אם לחברה יש נכסים תפעוליים מהותיים; חברה שלא עומדת בכך נבחנת בחמישה מבחנים פיננסיים, וכישלון בארבעה מהם עלול לפסול אותה. הרעיון: מדד מניות אמור לייצג עסקים שמייצרים הכנסות, לא קופות שמחזיקות נכס אחד.
הכלל אינו מכוון רק לקריפטו – גם Yellow Cake, חברה שמחזיקה אורניום פיזי, מוסרת. Strategy התנגדה לאורך כל הדרך וטענה ש-MSCI מכניסה שיקולי מדיניות לבניית מדדים, ושפעילות הביטקוין שלה מדווחת כמגזר תפעולי. בינואר זכו החברות לדחייה זמנית; עכשיו ההכרעה סופית.
מה ההסרה עושה – ומה לא
מה קורה
- קרנות שעוקבות אחרי המדדים חייבות למכור את המניה עד סוף החודש – לפי אחת ההערכות, אחזקות בשווי של כ-2.8 מיליארד דולר
- החברה מאבדת מקור קבוע של ביקוש "אוטומטי" למניה
- גיוס הון חדש לקניית ביטקוין נעשה קשה ויקר יותר
מה לא קורה
- המניה לא נמחקת מהמסחר
- החברה לא נדרשת למכור אף מטבע ביטקוין
- מדדים של ספקיות אחרות אינם מושפעים ישירות
המכונה שעבדה – כל עוד המחיר עלה
כדי להבין למה זה חשוב, צריך להבין את המודל. Strategy מגייסת כסף – במניות ובאג"ח – וקונה בו ביטקוין. כל עוד המניה נסחרת בפרמיה על שווי הביטקוין שבידיה, כל הנפקה מגדילה את כמות הביטקוין למניה, וזה מצדיק פרמיה נוספת. מעגל שמזין את עצמו.
הבעיה מתחילה כשהפרמיה מתכווצת. לפי אחת ההערכות היא עומדת כיום על כ-1.08 בלבד, כלומר המניה נסחרת כמעט בשווי הביטקוין עצמו. בנוסף, מחיר הביטקוין (שנמצא בחמישה שבועות של ירידות) נמוך ממחיר הרכישה הממוצע של החברה. בלי פרמיה ובלי ביקוש מהמדדים, הדלק של המכונה אוזל – גם אם היא לא נעצרת.
הזווית ההיסטורית: קרנות ההשקעה של 1929
למבנה הזה יש אב קדמון מפורסם. בסוף שנות העשרים פרחו בוול סטריט "קרנות השקעה" (Investment Trusts) – חברות ציבוריות שכל עיסוקן היה להחזיק מניות של חברות אחרות, לעיתים במינוף. המשקיעים שילמו עליהן פרמיות גבוהות מעל שווי הנכסים, והקרנות ניצלו זאת להנפיק עוד מניות ולקנות עוד נכסים. המפורסמת שבהן, "גולדמן זאקס טריידינג קורפוריישן", הוקמה ב-1928, וקרסה כמעט לאפס אחרי המפולת של 1929.
הלקח שנלמד אז: כשחברה היא בעצם מעטפת לנכס אחר, הפרמיה שלה עלולה להפוך מהר מאוד לדיסקאונט, והמינוף מגדיל את התנועה לשני הכיוונים. אין פירוש הדבר ש-Strategy תקרוס – יש לה כרית נכסים עצומה – אבל הדמיון במבנה הוא הסיבה שספקיות המדדים מתייחסות אליה אחרת מאשר לחברה רגילה.
פרשנות: למה זה נוגע גם למי שלא מחזיק ביטקוין
רוב הישראלים שמשקיעים במדדים עולמיים – דרך קרן מחקה, קופת גמל או מסלול פנסיה עוקב מדד – החזיקו בעקיפין גם ב-Strategy, בלי שבחרו בכך. המשקל זעיר, אבל העיקרון חשוב: מי שקונה מדד קונה את כל מה שספקית המדד מחליטה להכניס אליו. ההחלטה של MSCI היא תזכורת שמדד "פסיבי" מנוהל בפועל על ידי ועדה עם כללים, והכללים משתנים.
לשוק הקריפטו, המשמעות היא שאחד הקונים הגדולים והעקביים של ביטקוין מאבד חלק מיכולת הקנייה שלו, בדיוק כשקרנות הסל פודות כסף. זה לא גורם לירידה מיידית – תאריך ההסרה ידוע מראש וחלק מהמכירות כבר בוצעו – אבל זה מסיר עוד מקור ביקוש.
המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.
