במשך שבוע אחד עברה פרגוואי, מדינה של כ-6 מיליון תושבים, את המשבר הפוליטי החמור ביותר שלה מזה יותר מעשור. ב-2 בנובמבר השתלט הבנק המרכזי על Ueno Bank, בנק דיגיטלי שצמח בתוך פחות מחמש שנים מחברת מימון קטנה לשם מוכר בכל בית. ביום חמישי (5 בנובמבר) הגיש הנשיא סנטיאגו פניה את התפטרותו, ודקות אחר כך הצביעו המחוקקים על הדחתו. ביום שישי הוא הועבר למעצר בית, ולפי סוכנות AP הוא חשוד בהפרת אמונים, בסחר בהשפעה ובשימוש בתפקיד ציבורי לטובת רווח אישי. פניה מכחיש כל עבירה.
הבנק שכולם היו לקוחות שלו
Ueno משך לקוחות בעזרת החזרים כספיים נדיבים על קניות בסופרמרקט, פתח יותר מ-70 סניפים, חסה את נבחרת הכדורגל וקרא בשמו לאצטדיון הלאומי. לפי הבנק, יותר ממיליון אנשים פתחו אצלו את חשבון הבנק הראשון שלהם בחיים.
| נתון | היקף |
|---|---|
| לקוחות | כ-3 מיליון, יותר מ-60% מהבוגרים במדינה |
| כספי ציבור שהופקדו בבנק | כ-800 עד 850 מיליון דולר |
| מתוכם, כספי קרן הפנסיה והבריאות הממלכתית | כ-380 מיליון דולר |
| יחס הלימות ההון | 5.56%, לעומת מינימום נדרש של 12% |
| ביטוח הפיקדונות | עד 228.3 מיליון גוארני (כ-35–38 אלף דולר) למפקיד |
מקורות: AP, CNN, IBTimes ואתרי חדשות כלכליים.
לפי הדיווחים, הבנק המרכזי הזהיר את Ueno כבר ביוני שהוא מלווה יותר מדי לחברות שקשורות לבעלים שלו. המחוקקים מאשימים את פניה בכך שהשתמש בהשפעה הפוליטית שלו כדי להזרים לבנק מאות מיליוני דולרים מכספי ציבור, בזמן שהפיקוח התעלם מהלוואות מסוכנות לבעלי עניין. עוד מחזק את החשד המינוי של מי שעמד בעבר בראש חברת המימון שממנה צמח הבנק לנגיד הבנק המרכזי בשנת 2023. כעת הוצא נגדו צו מעצר.
מה קורה לכסף של המפקידים
בפרגוואי יש קרן ביטוח פיקדונות, והיא מכסה, לפי הבנק המרכזי, את מלוא היתרה של כ-97% מלקוחות Ueno. אבל, לפי הערכה של Moody's שצוטטה בדיווחים, הפיקדונות המבוטחים הם רק כ-30% מסך הכסף בבנק. כלומר, רוב הכסף שייך למספר קטן יחסית של מפקידים גדולים, בהם גופים ציבוריים, שעלולים לא לקבל את כולו.
ההחזרים מתבצעים בשלבים. בשלב הראשון מקבלים את כספם מפקידים קטנים שאין להם חובות לבנק ושיש להם חשבון בבנק אחר. בנוסף, תקרת הביטוח קבועה במטבע המקומי, והגוארני נחלש מול הדולר מאז פרוץ המשבר. גם אג"ח המדינה של פרגוואי רשמו השבוע מהירידות החדות בשווקים המתעוררים.
פרשנות: שלושה לקחים מאסונסיון
- צמיחה מהירה היא נורת אזהרה: בנק שגדל בקצב חריג, בזכות הטבות אגרסיביות, צריך פיקוח הדוק יותר, לא פחות.
- ניגודי עניינים בין פוליטיקה לפיקוח הם הסיכון הגדול: המשבר התחיל, לפי החשדות, בהלוואות לבעלי עניין ובקשרים בין הבנק לבין צמרת השלטון. עצמאות הרגולטור היא לא עניין טכני, היא ההגנה הראשונה של המפקידים.
- "דיגיטלי" לא אומר "בטוח": אפליקציה נוחה והחזרים בקניות לא מחליפים בדיקה של מי עומד מאחורי הבנק ומה ההון שלו.
ובישראל?
הסיפור הזה רלוונטי במיוחד עכשיו, כשבישראל מקדמים רפורמה לפתיחת השוק לבנקים חדשים וקטנים. לפי התנועה לאיכות השלטון, ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שאין בה מנגנון רשמי לביטוח פיקדונות. ההגנה על המפקידים מבוססת על ההנחה שהמדינה תתערב במקרה קיצון, כפי שעשתה בעבר, אבל ההנחה הזו לא מעוגנת בחוק. הצעת חוק פרטית שהוגשה בכנסת השנה הציעה ערבות מדינה של עד 250 אלף ש"ח לחוסכים בבנקים קטנים, אבל היא לא התקדמה.
מנגד, במערכת הבנקאות בישראל יש פיקוח הדוק, והבנקים הגדולים נחשבים יציבים. בנק ישראל מדגיש שהקלות לבנקים חדשים מאוזנות בדרישות הון ונזילות. ובכל זאת, המקרה של פרגוואי מראה למה כדאי לקבוע את כללי המשחק לפני המשבר ולא באמצעו.
מה כדאי לבדוק: לפני שמפקידים סכום משמעותי בגוף פיננסי חדש, כדאי לבדוק שיש לו רישיון בנקאי מבנק ישראל ולא רק רישיון אחר. ויש מי שמעדיפים לפזר סכומים גדולים בין כמה גופים.
המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ פיננסי.
