תנובה מנסה שוב. לפי דיווחים בגלובס ובביזפורטל בשבוע שעבר, חברת המזון והחלב הגדולה בישראל החלה להכין תשקיף חדש להנפקה בבורסה בתל אביב, במטרה להגיע לשוק במחצית הראשונה של 2027. פגישות עם החתמים צפויות בשבועות הקרובים, אבל הדירקטוריון עדיין לא קיבל החלטה פורמלית.

אם ההנפקה תצא לפועל לפי השווי שמדובר בו, היא תהיה אחת הגדולות שנראו בבורסה בתל אביב, ותצטרף לגל הנפקות בענף המזון.

רפת חלב בשדה ורבורג, תצלום היסטורי
רפת חלב בשדה ורבורג, תצלום היסטורי. צילום: הנס להמן / Wikimedia Commons (נחלת הכלל)

המספרים

~8 מיליארד ₪הכנסות ב-2025, בדומה ל-2024
~1.15 מיליארד ₪EBITDA ב-2025 (כ-1.2 מיליארד ב-2024)
~500 מיליון ₪רווח נקי ב-2025 (כ-480 מיליון ב-2024)

על בסיס הנתונים האלה, השאלה המרכזית היא המכפיל. לפי חישוב שפורסם בביזפורטל, שווי של 13 מיליארד שקל משקף מכפיל רווח של כ-26, ושווי של 10 מיליארד – מכפיל של כ-20.

תנובה לפי 13 מיליארדתנובה לפי 10 מיליארדשטראוס (בבורסה)
שווי~13 מיליארד ₪~10 מיליארד ₪~13 מיליארד ₪
מכפיל רווח~26~20~21 (כ-16–17 בנטרול חד-פעמיים)
פעילות בחו"לכמעט אפסיתמשמעותית

להשוואה, ברייט פוד רכשה את השליטה בתנובה ב-2015 לפי שווי של כ-8.6 מיליארד שקל. בניסיון ההנפקה של 2021 דובר על 9–10 מיליארד, ובניסיון של 2025 על כ-10 מיליארד.

ההיסטוריה: שלושה ניסיונות שלא הבשילו

  • 2021: ברייט פוד ביקשה להנפיק לפי שווי של 9–10 מיליארד, אבל הסכסוך עם הקיבוצים, שמחזיקים בכרבע מהמניות, עיכב את המהלך.
  • 2025–2026: ניסיון נוסף לפי כ-10 מיליארד. באפריל 2026 החברה עצרה את התוכניות, ובמקום זאת הודיעה על תוכנית השקעות של כ-600 מיליון שקל וחילקה דיבידנד של 200 מיליון.
  • 2027: הניסיון הנוכחי, עם תג מחיר גבוה יותר.

ניתוח: שלוש סיבות לזהירות, ושתיים לאופטימיות

סיבות לזהירות

  • פיקוח מחירים: תנובה מייצרת לדבריה כ-80% מהמוצרים בפיקוח בישראל. הרווחיות תלויה בהחלטות של הממשלה על מחיר החלב.
  • רפורמות בענף החלב: היו בין הסיבות לעצירת ההנפקה הקודמת, ועלולות לחזור לסדר היום.
  • צמיחה מוגבלת: הפעילות כמעט כולה בישראל, וניסיונות התרחבות לחו"ל לא הצליחו. מותג תוספי התזונה החדש הושק רק באוקטובר.

סיבות לאופטימיות

  • עסק יציב: מוצרי יסוד שהציבור קונה בכל מצב, עם הכנסות ורווח יציבים גם בשנות מלחמה.
  • תזרים ודיבידנד: פוטנציאל למניה דפנסיבית שמחלקת דיבידנד – סוג נכס שגופים מוסדיים מחפשים.

חשוב לזכור את האינטרס: בעלי המניות הקיימים צפויים למכור חלק ממניותיהם בהנפקה, ולכן יש להם עניין בשווי גבוה. ייתכן שתג המחיר של 13 מיליארד נועד לקבע עוגן למשא ומתן מול המשקיעים, והשווי הסופי יהיה נמוך יותר.

מה זה אומר לצרכנים?

הנפקה לא משנה ישירות את מחירי החלב, שחלקם נקבעים בפיקוח. אבל חברה ציבורית נמדדת כל רבעון לפי הרווחיות שלה, ולכן הלחץ להגדיל רווחים במוצרים שאינם בפיקוח – יוגורטים, גבינות ומעדנים – עשוי לגדול. מנגד, חברה ציבורית חשופה ליותר שקיפות: דוחות, ישיבות דירקטוריון עם דירקטורים חיצוניים, ושאלות של אנליסטים ותקשורת.

ולמשקיעים?

אם ההנפקה תצא לפועל, היא תגיע לשוק שבו מניות המזון כבר נסחרות במכפילים גבוהים יחסית. משקיעים פרטיים ייחשפו אליה בעיקר דרך קרנות מחקות על מדדי ת"א, אם תיכנס אליהם. ההחלטה אם להשתתף בהנפקה צריכה להתבסס על התשקיף הסופי – השווי, המבנה ומדיניות הדיבידנד – ולא על תג מחיר ראשוני.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות או המלצה להשתתף בהנפקה.