ענף הבנייה בישראל נכנס למאבק חדש. רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה שהחל מתחילת 2027 יופסק הגיוס הפרטי של עובדי בניין זרים מהודו ומסרי לנקה – שתי המדינות שהפכו בשנים האחרונות למקורות העיקריים של כוח העבודה בענף. הנימוק הרשמי: חשש בינלאומי מסחר בבני אדם בתהליכי הגיוס בשתי המדינות.

הגיוס מהן לא ייפסק לגמרי – הוא יימשך במסלול הבילטרלי, בהסכמים בין הממשלות. אבל בענף טוענים שהמסלול הזה לא מספק מספיק עובדים מקצועיים. לפי מכתב שצוטט בכלכליסט, בשנים 2023–2024 הגיעו במסלול הבילטרלי מהודו ומסרי לנקה יותר מ-5,000 עובדים בלבד.

בנייני מגורים ועגורן בנייה
בנייה למגורים בפתח תקווה. צילום: DGtal / Wikimedia Commons (CC BY-SA 4.0)

מהיכן עוד אפשר לגייס

לפי ההודעה, הגיוס הפרטי יימשך מ-20 מדינות אחרות: אוזבקיסטן, אזרבייג'ן, איטליה, מונטנגרו, מקסיקו, פולין, אלבניה, אקוודור, ברזיל, גואטמלה, גאורגיה, הונגריה, וייטנאם, פורטוגל, הפיליפינים, פנמה, קוסובו, רומניה, תאילנד וטורקיה. ברשות ציינו שמאז תחילת המלחמה הגיעו לענף כ-76 אלף עובדים זרים חדשים, ושכיום שוהים בישראל כ-90 אלף עובדי בניין זרים – פי שלושה מאשר לפני המלחמה.

הענף במספרים

20–25 אלףהמחסור המוערך בעובדים בענף
+5.1 חודשיםהתארכות זמן בניית דירה בין 2023 ל-2025
80 אלף מול 60 אלףהתחלות בנייה מול גמר בנייה בשנה
לפני 7 באוקטוברכ-130 אלף עובדים
  • כ-80 אלף פלסטינים
  • כ-25 אלף עובדים זרים
  • כ-14 אלף ערבים ישראלים
  • כ-12 אלף בחברות בנייה זרות
היוםאחרי התאוששות
  • כ-90 אלף עובדים זרים
  • עדיין חסרים 20–25 אלף עובדים

הנתון הבולט ביותר הוא הפער בין התחלות הבנייה לגמר הבנייה. לפי הנתונים שהציג הענף, התחלות הבנייה עלו מכ-57 אלף דירות בשנה לכ-80 אלף ב-2025, אבל מספר הדירות שהושלמו נשאר כ-60 אלף בשנה בשנתיים האחרונות. כלומר, נערמים פרויקטים שהתחילו ולא נגמרים – ובלי ידיים עובדות, הם לא יהפכו לדירות.

מה דורשים הקבלנים והממשלה

  • התאחדות בוני הארץ: המנכ"ל איגאל סלוביק פנה למשרדי השיכון, הפנים, החוץ והכלכלה וביקש לבטל את ההחלטה, או לפחות להשאיר את הערוץ הקיים פתוח עד שמערך חלופי יפעל. לדבריו, אישור של מדינה על הנייר אינו מספיק – צריך לבדוק בכל מדינה אם יש בה עובדים מקצועיים, אם הם מוכנים להגיע, וכמה זמן יידרש להקים מערך גיוס. ההתאחדות מציעה מודל משולב בפיקוח ממשלתי, שבו חברות כוח אדם מורשות בהודו ובסרי לנקה מגייסות בכפוף לאישור הרשויות שם.
  • משרד הבינוי והשיכון: המנכ"ל יהודה מורגנשטרן פנה לראש הוועדה לעובדים זרים במשרד ראש הממשלה, וביקש להגדיל ב-20 אלף את מכסת העובדים הזרים לענף הפרטי, להפחית את דמי הגיוס, ולבנות מודל של שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי במדינות המוצא.
  • ועדת מנכ"לים: לפי הדיווח, כמה משרדי ממשלה פועלים לכנס ועדת מנכ"לים כדי לבחון מחדש את ההחלטה.

ניתוח: שני ערכים מתנגשים

מצד אחד, החשש מסחר בבני אדם אמיתי. גיוס פרטי של עובדים זרים מלווה לעיתים בדמי תיווך גבוהים שהעובדים משלמים במדינת המוצא, ובחובות שמשאירים אותם תלויים במעסיק. מעבר למסלול הבילטרלי, שבו המדינות מפקחות על התהליך, נועד לצמצם את זה.

מצד שני, לענף הבנייה יש השפעה ישירה על כל משק בית בישראל. כל חודש עיכוב בבניית דירה פירושו עלויות מימון גבוהות יותר ליזמים, סיכון לתביעות פיצוי על איחור במסירה, ובסופו של דבר – לחץ על מחירי הדירות. בענף מזהירים שמעבר חד יקטע את זרם העובדים בדיוק כשהמחסור עדיין גדול. השאלה, אם כך, אינה אם לשנות את שיטת הגיוס, אלא באיזה קצב.

הקשר לשוק הדירות: השוק כבר מתמודד עם מכירות איטיות, מלאי גבוה של דירות חדשות וזינוק בביטולי עסקאות (על מגבלות בנק ישראל). עיכובים נוספים בבנייה יפגעו בעיקר ביזמים חלשים, שתזרים המזומנים שלהם תלוי במסירה בזמן.

מה זה אומר לכם?

  • קניתם דירה על הנייר? בדקו בחוזה את מועד המסירה, את תקופת הגרייס ואת סעיפי הפיצוי על איחור. לפי חוק המכר, איחור במסירה מזכה ככלל בפיצוי, בכפוף לתנאים.
  • שוקלים לקנות? שאלו את היזם על מצב כוח האדם בפרויקט ועל קצב הבנייה בפועל. דירה שכבר נמצאת בשלבי גמר מפחיתה את הסיכון לאיחור.
  • שוכרים? עיכוב בגמר הבנייה מצמצם את ההיצע של דירות חדשות להשכרה, ועלול לתמוך בשכר הדירה באזורי ביקוש.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ משפטי או ייעוץ השקעות.