הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה הערב את מדד המחירים לצרכן לאוקטובר, והוא הפתיע את כולם: ירידה של 0.1%. התחזיות שפורסמו לפני כן דיברו על עלייה של 0.2% עד 0.5%.

זה המדד השלילי השני ברציפות, אחרי ירידה של 0.5% בספטמבר. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירדה מ-1.6% ל-1.1%. לפי "גלובס", זה הקצב הנמוך ביותר מאז אוגוסט 2021, והוא נמצא כמעט על הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, 1% עד 3%.

0.1%-מדד אוקטובר. התחזיות היו לעלייה של 0.2% עד 0.5%
1.1%האינפלציה השנתית, ירידה מ-1.6% בספטמבר
1.5%-השינוי במחירי הדירות בשנה האחרונה
5.5%+העלייה בשכר הדירה בדירות שבהן התחלף שוכר

איך טעו כולם, כולל אנחנו

בכתבת ההכנה שפרסמנו אתמול הצגנו טבלה של ארבעה תרחישים, מעלייה של 0.7% ועד עלייה של 0.1%. התרחיש הנמוך ביותר בה הוביל לאינפלציה שנתית של 1.2%. המציאות הייתה נמוכה מכל התרחישים.

ההסבר שנתנו לאפקט הבסיס דווקא עבד, ובעוצמה גדולה מהצפוי. מהחישוב השנתי יצא מדד אוקטובר 2025, שעלה ב-0.5%, ונכנס במקומו מדד של מינוס 0.1%. ההפרש, שש עשיריות האחוז, הוא כמעט בדיוק הירידה באינפלציה השנתית.

מה ירד ומה עלה

סעיףשינוי באוקטוברהערה
הלבשה והנעלה+4.1%מעבר לקולקציות החורף, עלייה עונתית רגילה
ירקות טריים+3.5%אחרי זינוק של 6.6% בספטמבר
פירות טריים-2.8%
תחבורה-1.4%חודש שני של ירידה, בין היתר בזכות הוזלת הדלק
שירותי דיור בבעלות הדיירים-0.5%סעיף כבד במדד, שנמדד לפי חוזי שכירות

שני הסעיפים האחרונים הם שהפילו את התחזיות. החזאים ציפו שעליות עונתיות בטיסות, בהלבשה ובירקות יובילו את המדד למעלה. ההלבשה והירקות אכן עלו, אבל התחבורה והדיור, שני סעיפים כבדים בהרבה, ירדו.

ואיפה הפיחות בשקל? עדיין לא כאן. הדולר התחיל לטפס אחרי הבחירות ב-28 באוקטובר, והמדד משקף מחירים שנדגמו ברובם קודם לכן. יבואנים מעדכנים מחירים כשהם מחדשים מלאי, ולכן ההשפעה, אם תגיע, תופיע במדדי נובמבר עד ינואר. זו הסיבה העיקרית לכך שאי אפשר לקרוא את המדד הזה כהוכחה שהאינפלציה נעלמה.

שוק הדיור: המחירים יורדים, שכר הדירה לא

יחד עם המדד פרסמה הלמ"ס את מדד מחירי הדירות, שאינו חלק ממדד המחירים לצרכן. בעסקאות של אוגוסט וספטמבר ירדו המחירים ב-0.2% לעומת יולי ואוגוסט, וב-1.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.7% בתוך תקופת מדידה אחת.

לפי מחוזותשינוי חודשי
דרום: ירידה של 0.6%. מרכז: ירידה של 0.2%. ירושלים: ללא שינוי. צפון: עלייה של 0.4%.
מחיר ממוצע לדירהרבעון שלישי
כ-2.287 מיליון שקל בממוצע ארצי, ירידה של 1.5% בשנה. בתל אביב הממוצע כ-4.6 מיליון שקל, ובצפון כ-1.5 מיליון.
הירידות הבולטותממוצע שנתי
בת ים, ירידה של 8.5% במחיר הממוצע, והרצליה, 7.2%. בתל אביב הממוצע דווקא עלה.
שכר דירהממשיך לעלות
שוכרים שחידשו חוזה: עלייה של 2.8%. דירות שבהן התחלף שוכר: 5.5%. בחודש שעבר המספרים היו 2.4% ו-5.3%.

שתי הערות זהירות. המחיר הממוצע הארצי ירד ב-5.7% לעומת הרבעון הקודם, אבל הנתון הזה מושפע מהרכב הדירות שנמכרו ואינו אומר שדירה זהה הוזלה בשיעור כזה. המדד המנוכה, 0.2% בחודש ו-1.5% בשנה, הוא המספר הנכון להשוואה. ושנית, מדד תשומות הבנייה עלה באוקטובר ב-0.4% וב-3.9% בשנה, כך שעלויות הקבלנים ממשיכות לעלות בזמן שמחירי המכירה יורדים.

הפער בין מחירי הדירות לשכר הדירה הוא אחד הדברים המעניינים בנתונים. מי שדוחה רכישה, בגלל הריבית או בציפייה לירידת מחירים, נשאר בשכירות ודוחף את מחיריה למעלה. על מצב השוק הרחבנו בכתבה על מלאי השיא של הדירות הלא מכורות, ומי שמתלבט יכול להיעזר במחשבון לקנות או לשכור.

הדילמה של הנגיד

ב-23 בנובמבר תכריז הוועדה המוניטרית על החלטת הריבית. עד הערב ההערכה הרווחת הייתה שהריבית תישאר 3.25%. המדד לא בהכרח משנה את זה, אבל הוא מחדד את הוויכוח.

בעד הורדה
אינפלציה של 1.1% מול ריבית של 3.25% פירושה ריבית ריאלית של יותר מ-2%. שני מדדים שליליים ברציפות, מחירי דירות יורדים והאטה בשוק הדיור. האינפלציה כמעט בתחתית היעד, ובנק מרכזי אמור להגיב גם כשהיא נמוכה מדי.
נגד הורדה
הדולר ב-3.20 שקלים, השער הגבוה של השנה, והפיחות עוד לא חלחל למחירים. הפד צפוי להעלות ריבית ב-9 בדצמבר, והורדה בישראל תגדיל את הפער ותחליש את השקל עוד. אין ממשלה ואין תקציב, ושכר הדירה מאיץ.

יש עוד נקודה טכנית שכדאי להכיר. אפקט הבסיס, שעבד החודש לטובת האינפלציה, מתהפך בחודשיים הקרובים. מדד נובמבר 2025 היה מינוס 0.5%, ומדד דצמבר 2025 היה אפס. כדי שהאינפלציה השנתית תמשיך לרדת, המדדים הבאים צריכים להיות נמוכים מאלה. אם מדד נובמבר ירד ב-0.4%, כפי שצפו בפסגות לפני הפרסום, האינפלציה השנתית דווקא תעלה מעט. כלומר, 1.1% עשוי להיות נקודת השפל, ובבנק ישראל יודעים זאת.

תגובות הכלכלנים ובתי ההשקעות למדד צפויות להתפרסם בשעות הקרובות, ונעדכן. השוק עצמו יגיב מחר בבוקר, בתשואות האג"ח הממשלתיות ובשער השקל.

מה זה אומר לכם

  1. משכנתא צמודה למדד: יתרת הקרן במסלולים הצמודים תקטן מעט. על יתרה של 500 אלף שקל, מדד של מינוס 0.1% מוריד כ-500 שקל מהחוב. יחד עם מדד ספטמבר, מדובר בכ-3,000 שקל בחודשיים. אפשר לבדוק את ההשפעה במחשבון המשכנתא.
  2. שכר דירה צמוד: מי שהחוזה שלו צמוד למדד ייהנה מעדכון אפסי או שלילי. שימו לב שחלק מהחוזים קובעים שהשכר לא ירד גם אם המדד שלילי.
  3. משכנתא בפריים: ללא שינוי עד החלטת הריבית. אם הריבית תרד ברבע אחוז, ההחזר על כל 100 אלף שקל במסלול הפריים ירד בכ-12 עד 15 שקלים בחודש, תלוי בתקופה. פרטים בעמוד ריבית הפריים.
  4. פיקדונות: הריבית הריאלית על חיסכון שקלי גבוהה כרגע. מי ששוקל לסגור פיקדון בריבית קבועה עשוי להעדיף לעשות זאת לפני החלטת הריבית ולא אחריה.
  5. מניות הבנקים: מדד שלילי מקטין את הכנסות ההצמדה של הבנקים, והוא מגיע ערב שבוע הדוחות שלהם.

הפעם הקודמת שהאינפלציה הייתה כל כך נמוכה

בין 2014 ל-2020 חיה ישראל כמעט בלי אינפלציה. ברוב אותן שנים המדד השנתי היה סביב אפס או מתחתיו, והריבית הייתה קרובה לאפס. הבעיה של בנק ישראל הייתה אז הפוכה מזו של היום: שקל חזק מדי. הבנק רכש עשרות מיליארדי דולרים כדי למנוע ייסוף שפגע ביצואנים, ובשיא, ב-2021, קנה יותר מ-30 מיליארד דולר בשנה אחת.

היום האינפלציה חוזרת לרמות של אז, אבל המטבע נע בכיוון ההפוך. זה צירוף נדיר: בדרך כלל מטבע נחלש מביא איתו מחירים עולים. אם הפיחות של השבועות האחרונים יתגלגל למחירים, המדד של הערב ייזכר כנקודת שפל זמנית. אם לא, ובנק ישראל ימשיך להחזיק ריבית גבוהה מול אינפלציה של אחוז, הביקורת עליו תגבר.

את כל הנתונים העדכניים ריכזנו בעמוד מדד המחירים לצרכן. מדד נובמבר יתפרסם ביום שלישי, 15 בדצמבר, בשעה 18:30.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.