ביום ראשון, 15 בנובמבר, בשעה 18:30, תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. זה המדד האחרון שיעמוד מול הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לפני החלטת הריבית ב-23 בנובמבר, ולכן הוא חשוב יותר ממדד רגיל.

יש בו גם חידה קטנה. רוב החזאים מצפים שהמחירים יעלו באוקטובר, וחלקם מעריכים שהאינפלציה השנתית דווקא תרד. שני הדברים יכולים לקרות יחד, וכדי להבין איך, צריך להכיר מושג אחד: אפקט הבסיס.

1.6%האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים, נכון למדד ספטמבר
עד 0.5%+טווח התחזיות למדד אוקטובר
3.25%ריבית בנק ישראל. ההחלטה הבאה ב-23 בנובמבר
3.02 ← 3.20שער הדולר מיום הבחירות ועד סוף השבוע

איפה אנחנו עומדים

מדד ספטמבר ירד ב-0.5%, אחרי עלייה חדה של 0.7% באוגוסט. מתחילת השנה עלה המדד ב-1.6%, וזה גם שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים. המספר הזה נמצא עמוק בתוך יעד יציבות המחירים של הממשלה, 1% עד 3%, וקרוב יותר לחלק התחתון שלו. לשם השוואה, 2025 כולה הסתיימה באינפלציה של 2.7%.

במילים אחרות, ישראל נכנסת לסוף 2026 עם אינפלציה נמוכה ועם ריבית של 3.25%, גבוהה בהרבה ממנה. בתנאים רגילים זה היה מתכון להורדת ריבית. התנאים, כפי שנראה, לא רגילים.

איך מדד עולה ואינפלציה יורדת

האינפלציה השנתית היא סכום מתגלגל של 12 מדדים חודשיים. בכל חודש נכנס לחישוב המדד החדש, ויוצא ממנו המדד של אותו חודש בשנה שעברה. לכן מה שקובע אם האינפלציה השנתית עולה או יורדת אינו השאלה אם המדד החדש חיובי, אלא אם הוא גבוה או נמוך מזה שהוא מחליף.

באוקטובר 2025 עלה המדד ב-0.5%. זה המדד שיוצא מחר מהחישוב. מכאן נגזרת הטבלה הבאה:

אם מדד אוקטובר יהיההאינפלציה השנתית תהיה בערךמה זה אומר
+0.7%1.8%הפתעה כלפי מעלה, סימן ראשון להשפעת הפיחות
+0.5%1.6%בלי שינוי. זו התחזית של פסגות
+0.3%1.4%האינפלציה יורדת למרות שהמחירים עלו
+0.1%1.2%הפתעה כלפי מטה, מתקרבים לתחתית היעד

כלכלני בית ההשקעות פסגות צופים עלייה של 0.5%, כלומר אינפלציה שנתית שנשארת על 1.6%. האנליסט ניסן אברהם, שצוטט ב"מעריב", מעריך שהקצב השנתי ירד ל-1.4%. לפי פסגות, גם מדד נובמבר צפוי להיות נוח: ירידה של 0.4%, בין היתר בגלל ירידה עונתית במחירי הטיסות אחרי החגים.

אז איפה המלכוד

המלכוד הוא שהמדד מסתכל אחורה, והשקל מסתכל קדימה. ביום הבחירות, 28 באוקטובר, נסחר הדולר סביב 3.02 שקלים. ביום שישי קבע בנק ישראל שער יציג של 3.199 שקלים, הגבוה ביותר השנה, ובמסחר הרציף הדולר כבר עבר את 3.20. זה פיחות של כמעט 6% בתוך שבועיים וחצי.

פיחות כזה לא מופיע במדד אוקטובר, שנמדד ברובו לפני הבחירות. הוא יגיע בהדרגה, דרך שלושה ערוצים:

  • דלק. מחיר הבנזין נקבע לפי מחיר בדולרים ושער החליפין. על כך נוספת הקפיצה במחיר הנפט בסוף השבוע.
  • טיסות וחופשות בחו"ל. סעיף תנודתי שמשפיע על המדד יותר ממה שנהוג לחשוב.
  • מוצרים מיובאים. רכב, אלקטרוניקה, ביגוד וחלק גדול מהמזון. כאן ההשפעה מגיעה באיחור של כמה חודשים, כשהיבואנים מחדשים מלאי.
  • ומנגד: שכר הדירה, הרכיב הגדול ביותר במדד, לא קשור לדולר, והאטה בשוק הדיור ממתנת אותו.

מכאן הפער בתחזיות קדימה. פסגות מעריכים אינפלציה של 2% ב-12 החודשים הבאים, בהנחה ששער החליפין יתייצב ושהנפט יחזור ל-70 דולר בתחילת 2027. אברהם צופה 2.4%. ההבדל ביניהם הוא בעיקר ההנחה לגבי השקל.

מה יעשה בנק ישראל

ההערכה הרווחת היא שהריבית תישאר ב-23 בנובמבר על 3.25%. חטיבת המחקר של הבנק צופה שהריבית תרד ל-3% בממוצע רק ברבעון השלישי של 2027, ושהאינפלציה תסיים את 2026 ב-1.5%.

יש שתי סיבות לכך שאינפלציה נמוכה לא מתורגמת מיד להורדת ריבית. הראשונה היא השקל: הורדת ריבית מחלישה מטבע, ובנק מרכזי לא ממהר לעשות זאת כשהמטבע כבר נחלש. השנייה היא ארצות הברית. המדד האמריקאי הפתיע כלפי מעלה, והשווקים מתמחרים בסבירות של כ-90% העלאת ריבית של הפד בדצמבר. אם הריבית בארצות הברית עולה ובישראל יורדת, הפער ביניהן גדל, והשקל נחלש עוד.

הגורם הפוליטי: בבנק ישראל ובבתי ההשקעות מציינים שהקמת ממשלה יציבה והעברת תקציב יכולות להוריד את אי הוודאות, לחזק את השקל ולפנות מקום להורדת ריבית. עד אז, הנגיד פועל בסביבה שבה חלק גדול מהתנודות בשער החליפין אינו תלוי בו.

מה זה אומר לכם

משכנתא צמודהכל עשירית נספרת
במסלולים צמודי מדד, יתרת הקרן מתעדכנת עם כל מדד. על יתרה צמודה של 500 אלף שקל, מדד של 0.5% מוסיף כ-2,500 שקל לחוב, וההחזר החודשי עולה בהתאם. אפשר לבדוק תרחישים במחשבון המשכנתא.
משכנתא בפרייםתלוי ב-23.11
מסלול הפריים לא מושפע מהמדד עצמו, אלא מהחלטת הריבית. אם הריבית נשארת, ההחזר לא משתנה. פירוט בעמוד ריבית הפריים.
שכר דירהלבדוק את החוזה
חוזים רבים צמודים למדד המחירים לצרכן. ההצמדה מחושבת לפי "המדד הידוע", כלומר מה-15 בחודש ואילך זה כבר מדד אוקטובר.
חיסכון ופיקדונותריבית ריאלית חיובית
כשהריבית 3.25% והאינפלציה 1.6%, פיקדון שקלי שומר על ערכו ואף מרוויח במונחים ריאליים, לפני מס. המצב הזה נמשך כל עוד הריבית לא יורדת.

למה ישראלים מחכים למדד כמו לתחזית מזג האוויר

במעט מאוד מדינות מדד המחירים הוא אירוע חדשותי חודשי. בישראל הוא כזה, ויש לכך סיבה היסטורית. ב-1984 הגיעה האינפלציה השנתית ל-445%. מחירים עודכנו בחנויות כמה פעמים בשבוע, משכורות הוצמדו בתוספות יוקר, והציבור למד לחשוב בדולרים. הצמדה למדד הפכה לדרך היחידה לחתום על חוזה ארוך טווח, בין שמדובר במשכנתא, בשכר דירה או באג"ח ממשלתית.

ביולי 1985 יצאה לדרך תוכנית הייצוב, שכללה קיצוץ תקציבי חד, הקפאת מחירים ושכר ושער חליפין קבוע, ובעקבותיה הוחלף השקל בשקל החדש. האינפלציה ירדה בתוך שנה לכ-20%. אבל מנגנון ההצמדה נשאר, ועד היום חלק ניכר מהמשכנתאות, מחוזי השכירות ומאגרות החוב בישראל צמודים למדד.

זו הסיבה שמדד של 0.5% או 0.3% מעניין כאן כל כך הרבה אנשים: הוא משנה באופן ישיר סכומים בחוזים שלהם. את נתוני המדד העדכניים וההיסטוריים אפשר למצוא בעמוד מדד המחירים לצרכן, שיתעדכן אחרי הפרסום.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.