בפברואר 2022 היו במקצועות הטכנולוגיה בישראל כמעט 20 אלף משרות פנויות, ופחות מ-3,000 אנשים שחיפשו עבודה בתחום. על כל מועמד התחרו יותר משבע משרות. חברות שילמו בונוס חתימה, מגייסים רדפו אחרי סטודנטים בשנה ב', ו"מלחמה על טאלנטים" היה ביטוי שגרתי.

הדוח החודשי של שירות התעסוקה, "דופק שוק העבודה", שפורסם היום, מראה לאן הגיע השוק הזה. בספטמבר 2026 נרשמו במקצועות טכנולוגיות המידע והתקשורת 95 משרות פנויות על כל 100 דורשי עבודה. בתחילת השנה עוד היו בתחום יותר משרות ממחפשים. עכשיו היחס התהפך.

95 ל-100משרות פנויות לכל 100 דורשי עבודה במקצועות הליבה של ההייטק
+58%העלייה במספר דורשי העבודה בתחום מאז ספטמבר 2023
+10%העלייה במספר המשרות הפנויות באותה תקופה
52%מדורשי העבודה בתוכנה הם בעלי חמש שנות ניסיון ויותר

איך הגענו לכאן

מועדמשרות פנויותדורשי עבודהמשרות לכל 100 מחפשים
פברואר 2022, שיא הביקושכ-19,900כ-2,750יותר מ-700
ספטמבר 2023, ערב המלחמהכ-8,800כ-6,500135
סוף 2025, ההייטק כולו––כ-112
ספטמבר 2026כ-9,700כ-10,30095

מהטבלה עולה נקודה שקל לפספס: מספר המשרות לא קרס. הוא אפילו גבוה מעט ממה שהיה ערב המלחמה. מה שהשתנה הוא הצד השני של המשוואה. מספר האנשים שמחפשים עבודה בתחום עלה ביותר ממחצית, ובקרב מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים בלבד נרשמו באוקטובר כ-8,900 דורשי עבודה, לעומת כ-5,600 לפני המלחמה.

לפי שירות התעסוקה, כדי לחזור למצב שבו יש יותר משרות ממחפשים חסרות כרגע כ-565 משרות. אבל אם מספר המחפשים ימשיך לגדול בקצב של השנים האחרונות, הפער עלול להגיע עד ספטמבר 2027 לכ-1,900.

זה כבר לא רק ג'וניורים

בשנתיים האחרונות הסיפור המקובל היה שקשה למצוא משרה ראשונה בהייטק, ושלמנוסים אין בעיה. הדוח מערער על זה. מבין דורשי העבודה בתחום התכנות שהניסיון שלהם ידוע, 52% הם בעלי חמש שנות ניסיון ויותר. ב-2019 שיעורם היה 44%.

מחקר קודם של השירות מצא שמאז תחילת 2023 עלה מספר דורשי העבודה עם חמש עד שמונה שנות ניסיון ב-138%, ומספר בעלי הניסיון של יותר משמונה שנים ב-181%. מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, תיארה את העובדים האלה כהון אנושי איכותי שאסור למשק לאבד.

גם משך החיפוש מתארך. אקדמאים מנצלים בממוצע כ-131 ימי אבטלה מתוך 175 שהם זכאים להם, לעומת כ-125 ב-2022. בשירות מייחסים חלק מזה לפער בין הכישורים של המחפשים לבין מה שהמעסיקים דורשים היום.

כמה מזה הוא בינה מלאכותית

זו השאלה שכולם שואלים, והתשובה הזהירה היא: חלק, ולא ברור כמה.

מה תומך בהסבר של AI
במקצועות התוכנה החשופים ביותר לכלי בינה מלאכותית עלה מספר דורשי העבודה בכ-18% בין 2022 ל-2026, לעומת כ-3% במקצועות הייטק אחרים. סקר של רשות החדשנות מצא שחברות תוכנה צמצמו במחצית הראשונה של השנה 6.6% מהעובדים, וחברות חומרה רק 1.1%.
מה מסייג אותו
החוקרים מדגישים שמדובר במתאם ולא בהוכחה לסיבתיות, ושהעלייה במספר המחפשים התחילה עוד לפני ש-ChatGPT הושק. באותן שנים גם עלתה הריבית, ההשקעות בסטארטאפים ירדו, ופרצה מלחמה.

יש הסבר שלישי, פשוט יותר, שמופיע בדוח: הענף הפסיק לגדול בקצב שאליו התרגלו. בין 2012 ל-2023 כמעט הוכפל מספר המועסקים בהייטק. ב-2025 עמד הממוצע על כ-404 אלף, ואילו לפי קצב הצמיחה של העשור הקודם הוא היה אמור להגיע לכ-461 אלף. מערכת ההכשרה, מהאוניברסיטאות ועד הבוטקמפים, המשיכה לייצר בוגרים לפי התחזית הישנה.

שני שווקים במשק אחד

התמונה בהייטק בולטת עוד יותר על רקע שאר המשק. בסך הכול נרשמו בספטמבר כ-148 אלף משרות פנויות מול כ-169 אלף דורשי עבודה, בערך תשע משרות לכל עשרה מחפשים. אבל הממוצע מסתיר פערים עצומים.

קבוצת מקצועותמשרות פנויות לכל 10 דורשי עבודה
תעשייה, בינוי ובעלי מלאכה34
מכירות ושירותים15
הייטק, מקצועות הליבה9.5
בעלי משלח יד אקדמי7
מנהלים1

בתעשייה ובבינוי היחס כמעט הוכפל מאז 2023. למשק חסרים רתכים, חשמלאים ומפעילי ציוד, ויש בו עודף של מנהלים ושל בעלי תארים. "משבר הצווארון הלבן", כפי שכינו אותו היום בכמה כלי תקשורת, אינו ייחודי לישראל, אבל כאן הוא פוגע בענף שמייצר חלק גדול מהיצוא וממסי ההכנסה.

זה כבר קרה פעם, וזה נגמר אחרת ממה שחשבו

מי שעבד בהייטק בתחילת שנות האלפיים זוכר תמונה דומה. אחרי התפוצצות בועת הדוט-קום במרץ 2000, ועם פרוץ האינתיפאדה השנייה כמה חודשים אחר כך, חברות נסגרו בזו אחר זו, אלפי מהנדסים פוטרו, ובוגרי מדעי המחשב של 2002 התקשו למצוא עבודה. גם אז נשמעה הטענה שהמקצוע "נגמר", אז בגלל מיקור חוץ להודו.

הענף חזר לצמוח מ-2004, ומי שנשאר בו נהנה משני עשורים של ביקוש כמעט רצוף. אבל ההתאוששות לא החזירה את אותן משרות. היא יצרה משרות אחרות: פחות תקשורת וחומרה, יותר אינטרנט, סייבר ואחר כך מובייל.

ההבדל שכדאי לקחת ברצינות: ב-2001 המשבר היה של ביקוש. הלקוחות הפסיקו לקנות, וכשחזרו לקנות, חזרו גם המשרות. הפעם ייתכן שחלק מהשינוי הוא בדרך שבה העבודה עצמה נעשית. אם כלי בינה מלאכותית אכן מאפשרים לצוות קטן יותר לכתוב את אותה כמות קוד, חזרת הביקוש לא תחזיר את אותו מספר משרות. עדיין מוקדם לקבוע איזה מהתרחישים נכון.

מה אפשר לעשות עם זה

  1. להסתכל מחוץ לחברות ההייטק. לפי רשות החדשנות, כ-172 אלף משרות טכנולוגיות נמצאות בבנקים, בחברות ביטוח, בתעשייה, במערכת הבריאות ובמגזר הציבורי. השכר שם נמוך יותר בממוצע, והיציבות גבוהה יותר.
  2. חומרה ושבבים. זה החלק בענף שממשיך לגייס. על התלות של המשק בו כתבנו בכתבה על ישראל ואנבידיה.
  3. הסבות בתוך התחום. שירות התעסוקה ורשות החדשנות הקצו 10 מיליון שקל לשבע תוכניות שיכשירו יותר מ-1,000 עובדים לתפקידים טכנולוגיים מבוססי בינה מלאכותית.
  4. ציפיות שכר. השכר הממוצע בהייטק ברבעון האחרון של 2025 היה כ-32,500 שקל, לעומת כ-13,600 בשאר המשק. דורשי העבודה מהענף הרוויחו בממוצע כ-21,700 שקל במשרה הקודמת. כשכוח המיקוח עובר למעסיקים, ההצעות הראשונות נמוכות יותר.
  5. לחשב את הנטו. מי ששוקל הצעה בשכר נמוך יותר יכול לבדוק את ההשפעה האמיתית במחשבון שכר נטו. בגלל מדרגות המס, ירידה של 20% בברוטו היא ירידה קטנה יותר בנטו.

שירות התעסוקה מדווח גם על נתון מעודד אחד: בניכוי עונתיות, מספר דורשי העבודה בכלל המשק ירד באוקטובר ב-2.3%, לכ-165.5 אלף. שוק העבודה בכללותו מתייצב, והשינוי מתרכז בהרכב שלו.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות או ייעוץ תעסוקתי.