אחרי חודשים שבהם השקל היה מהמטבעות החזקים בעולם, הכיוון התהפך. ביום שישי נקבע השער היציג של הדולר על כ-3.194 שקלים, ובמהלך השבוע שעבר נסחר השקל בשפל של כשבעה חודשים מול הדולר, החלש ביותר מאז סוף מרץ. לפי גלובס, מאז הבחירות ב-27 באוקטובר נחלש השקל בכ-4.5% מול הדולר, ובחודש האחרון – ביותר מ-3.4%. מול סל המטבעות הוא נחלש בשבוע שעבר בלבד ב-2.2%.
גם מול האירו המגמה דומה: ביום שישי הגיע האירו לרגע ל-3.60 שקלים, והשער היציג נקבע על כ-3.57.

ארבעה כוחות שמחלישים את השקל
- הפד העלה את הריבית בספטמבר, ובשווקים מתמחרים העלאה נוספת בדצמבר
- ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25% – הפער לטובת הדולר מייקר את הגידור ומושך כסף לדולר
- הגופים המוסדיים מחזיקים חשיפה קבועה למט"ח
- כשהמניות בחו"ל יורדות, החשיפה קטנה – והם קונים דולרים כדי לאזן
- מגעים קואליציוניים בלי תוצאה ברורה
- לפי חלק מהאנליסטים, הדולר חוזר לשמש למשקיעים המקומיים "מקלט בטוח"
- נתוני תעסוקה חזקים בארה"ב
- תשואות אג"ח גבוהות בארה"ב
חשוב להבין את המנגנון השני, כי הוא הפתיע את השוק פעם אחר פעם. קרנות הפנסיה וקופות הגמל מחזיקים חלק גדול מהכסף במניות בחו"ל, ושומרים על שיעור קבוע של חשיפה למטבע חוץ. כשוול סטריט עולה, שווי הנכסים הדולריים עולה, והגופים מוכרים דולרים כדי לא לחרוג מהיעד – והשקל מתחזק. כשוול סטריט יורדת, כמו בשבוע שעבר, קורה ההפך. לכן השקל נחלש דווקא בשבוע שבו המניות בעולם ספגו מכה.
מי מרוויח ומי מפסיד
נפגעים
- טסים לחו"ל: חופשה ששולמה בדולרים או באירו עולה יותר בשקלים
- צרכנים: מוצרים מיובאים – רכב, אלקטרוניקה, דלק – עלולים להתייקר
- מי שלווה במט"ח או משלם שכר דירה בדולרים
מרוויחים
- יצואנים וחברות הייטק עם הכנסות בדולרים והוצאות בשקלים
- חוסכים עם חשיפה למניות בחו"ל – הירידה במניות קוזזה בחלקה בעליית הדולר
- תיירות נכנסת: ישראל נעשית זולה יותר למבקרים
בחודשים שבהם השקל התחזק מאוד, התאחדות התעשיינים וחברות היצוא התלוננו על פגיעה ברווחיות, ובנק ישראל חזר לקנות דולרים לראשונה מאז 2022. החלשות השקל מקלה על אותן חברות. לפי האסטרטג הראשי בבנק הפועלים, מודי שפריר, חברות שהעלו מחירים כשהדולר היה חלש ייהנו עכשיו פעמיים: מהכנסות דולריות ששוות יותר בשקלים, ומהמחירים שכבר עודכנו.
ניתוח: הסכנה היא האינפלציה המיובאת
שקל חלש מתורגם, עם פיגור של כמה חודשים, לאינפלציה גבוהה יותר. הכלכלנים כבר מגיבים: בלידר העלו את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים ל-2.4%, ובפועלים צופים 2.3%, לעומת ציפיות של כ-1.9% הגלומות בשוק האג"ח. בבנק הפועלים מזהירים גם שהשקל רגיש יותר לזעזועים בתקופה הנוכחית.
המשמעות לריבית: אם האינפלציה תתקרב לגבול העליון של היעד (1%–3%), לבנק ישראל יהיה עוד פחות מקום להוריד את הריבית. בלידר מעריכים שהריבית תישאר 3.25% עוד שנה. מנגד, לבנק ישראל יש כרית ביטחון: יתרות המט"ח עמדו בסוף אוקטובר על כ-237.8 מיליארד דולר, כ-34% מהתוצר.
מה זה אומר לכם?
- מתכננים נסיעה? אפשר לשקול להמיר חלק מהסכום בהדרגה, במקום הכול ביום אחד, כדי לפזר את הסיכון של תנודות בשער.
- קונים מוצר יקר מיובא? שימו לב אם המחיר צמוד לשער הדולר ביום התשלום.
- חוסכים לטווח ארוך? בדקו את רמת החשיפה למט"ח במסלול ההשקעה. רוב מסלולי הפנסיה מחזיקים בה גם כך, ואין סיבה לשנות מסלול בגלל תנודה של שבועות.
המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.
