קבוצת בזק פרסמה ביום רביעי את דוחות הרבעון השלישי של 2026, והציגה אבן דרך סמלית: לראשונה חצה ה-EBITDA המתואם של הקבוצה את רף מיליארד השקלים ברבעון אחד. מאחורי הכותרת נמצאת חברה שנמצאת באמצע מעבר טכנולוגי – מרשת נחושת ישנה לסיבים אופטיים – עם שלוש זרועות שפעם נחשבו לנטל וכיום תורמות לרווח.

1.01 מיליארד ₪EBITDA מתואם, +8% – לראשונה מעל מיליארד
372 מיליון ₪רווח נקי מתואם, +44%
249 מיליון ₪תזרים חופשי, ירידה של 25%
3.1 מיליוןמשקי בית שרשת הסיבים מגיעה אליהם

שני רווחים, שני סיפורים

ההכנסות עלו ב-1.2% לכ-2.17 מיליארד שקל, והכנסות הליבה (ללא טלפוניה קווית) עלו ב-2.3% לכ-2.04 מיליארד. הרווח הנקי המתואם – המדד שלפיו בזק מגדירה את התחזית שלה – זינק ל-372 מיליון שקל, לעומת 258 מיליון ברבעון המקביל.

אבל מי שמסתכל על הרווח המדווח יראה תמונה הפוכה: לפי פואנטה הוא ירד ב-22% ל-348 מיליון שקל, מ-446 מיליון. ההסבר חשבונאי – ברבעון המקביל נרשם ביטול חד-פעמי של ירידת ערך בנכסי yes, שניפח את הרווח אז. זו תזכורת לכך שכדאי תמיד לבדוק איזה "רווח" מופיע בכותרת.

הנתון שפחות קל להסביר הוא התזרים החופשי, שירד ל-249 מיליון שקל מ-331 מיליון. בחברה ייחסו זאת בעיקר לשינויים בהון החוזר בפלאפון, בין השאר תשלומים לפרישת עובדים.

שלוש הזרועות

בזק קוויסיבים
כ-1.1 מיליון מנויים מחוברים לסיבים, שיעור חדירה של 36% מהבתים שאפשר לחבר, ועלייה של 4.4% בהכנסה הממוצעת ממנוי אינטרנט. מנגד, לפי פואנטה, מספר לקוחות האינטרנט הכולל ירד ב-48 אלף.
פלאפוןדור 5
הכנסות של 525 מיליון שקל (+1.5%) ורווח נקי של 44 מיליון (+19%). כ-1.5 מיליון מנויים בחבילות דור 5, כשני שלישים מהמנויים הקבועים. החברה חתמה על הסכם מחייב לרכישת WeCom תמורת עד 265 מיליון שקל.
yesמהפך
הכנסות של 370 מיליון שקל (+15.3%) ורבעון שלישי ברציפות של רווח. מנויי הסיבים של yes גדלו ל-156 אלף מ-106 אלף.

הקבוצה אשררה את התחזית השנתית שהעלתה באוגוסט: רווח נקי מתואם של 1.15–1.2 מיליארד שקל ב-2026. בספטמבר שילמה דיבידנד של 415 מיליון שקל, וברבעון השלישי השלימה רכישה עצמית של 100 מיליון שקל.

הזווית ההיסטורית: מהתור לטלפון ועד הסיבים

בזק הוקמה ב-1984 כחברה ממשלתית שקיבלה לידיה את שירותי הטלפון ממשרד התקשורת. מי שגדל בישראל של אותן שנים זוכר את ההמתנה הארוכה לקו טלפון – לעיתים שנים, ואת הטלפונים הציבוריים שפעלו באסימונים. במשך עשרות שנים הייתה בזק מונופול, ורק בשנות התשעים והאלפיים נפתחו לתחרות הסלולר, השיחות הבינלאומיות והאינטרנט. ב-2005 הופרטה החברה ונמכרה לקבוצת משקיעים פרטית.

ההיסטוריה הזו מסבירה את ההווה. הרגולציה שהוטלה על בזק כמונופול – הפרדה מבנית בין החברות בקבוצה, פיקוח על מחירים וחובת מכירה סיטונאית של תשתית למתחרות – עיצבה את השוק במשך שנים. פריסת הסיבים היא במידה רבה הניסיון של בזק להפוך שוב לתשתית שאי אפשר בלעדיה, הפעם בעולם שבו יש לה מתחרים ממשיים.

פרשנות: חברת דיבידנד עם שאלת צמיחה

בזק היא כיום בעיקר סיפור של תזרים ודיבידנד: צמיחה איטית בהכנסות, שיפור ברווחיות דרך התייעלות, וחלוקת רוב הרווח לבעלי המניות. הרבעון הזה תומך בסיפור מצד הרווח – ומעורר שאלה מצד התזרים, שירד דווקא ברבעון שבו ה-EBITDA שבר שיא.

שתי נקודות ראויות למעקב. הראשונה היא נטישת לקוחות האינטרנט: כל עוד ההכנסה ממנוי עולה מהר יותר מקצב העזיבה, המספרים מסתדרים, אבל זה איזון עדין מול מתחרות שפורסות סיבים משלהן. השנייה היא התחרות בסלולר – פרטנר דיווחה השבוע על רווח שיא של 14 שנה, ורכישת WeCom מראה שפלאפון בוחרת לגדול גם ברכישות.

לצרכנים, המשמעות מעורבת: תחרות על פריסת סיבים מיטיבה עם המהירות והזמינות, אבל העלייה בהכנסה הממוצעת ממנוי פירושה, בפשטות, שלקוחות משלמים יותר. מי שלא בדק את מחיר חבילת האינטרנט והטלוויזיה שלו בשנה האחרונה – כדאי שיעשה זאת.

בשורה התחתונה: בזק מציגה את הרווחיות הטובה ביותר שלה מזה שנים, עם yes שהפכה מנטל לנכס. אבל הירידה בתזרים ובמספר לקוחות האינטרנט מזכירה שגם מונופול לשעבר צריך להילחם על כל לקוח.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.