קבוצת בזק פרסמה ביום רביעי את דוחות הרבעון השלישי של 2026, והציגה אבן דרך סמלית: לראשונה חצה ה-EBITDA המתואם של הקבוצה את רף מיליארד השקלים ברבעון אחד. מאחורי הכותרת נמצאת חברה שנמצאת באמצע מעבר טכנולוגי – מרשת נחושת ישנה לסיבים אופטיים – עם שלוש זרועות שפעם נחשבו לנטל וכיום תורמות לרווח.
שני רווחים, שני סיפורים
ההכנסות עלו ב-1.2% לכ-2.17 מיליארד שקל, והכנסות הליבה (ללא טלפוניה קווית) עלו ב-2.3% לכ-2.04 מיליארד. הרווח הנקי המתואם – המדד שלפיו בזק מגדירה את התחזית שלה – זינק ל-372 מיליון שקל, לעומת 258 מיליון ברבעון המקביל.
אבל מי שמסתכל על הרווח המדווח יראה תמונה הפוכה: לפי פואנטה הוא ירד ב-22% ל-348 מיליון שקל, מ-446 מיליון. ההסבר חשבונאי – ברבעון המקביל נרשם ביטול חד-פעמי של ירידת ערך בנכסי yes, שניפח את הרווח אז. זו תזכורת לכך שכדאי תמיד לבדוק איזה "רווח" מופיע בכותרת.
הנתון שפחות קל להסביר הוא התזרים החופשי, שירד ל-249 מיליון שקל מ-331 מיליון. בחברה ייחסו זאת בעיקר לשינויים בהון החוזר בפלאפון, בין השאר תשלומים לפרישת עובדים.
שלוש הזרועות
הקבוצה אשררה את התחזית השנתית שהעלתה באוגוסט: רווח נקי מתואם של 1.15–1.2 מיליארד שקל ב-2026. בספטמבר שילמה דיבידנד של 415 מיליון שקל, וברבעון השלישי השלימה רכישה עצמית של 100 מיליון שקל.
הזווית ההיסטורית: מהתור לטלפון ועד הסיבים
בזק הוקמה ב-1984 כחברה ממשלתית שקיבלה לידיה את שירותי הטלפון ממשרד התקשורת. מי שגדל בישראל של אותן שנים זוכר את ההמתנה הארוכה לקו טלפון – לעיתים שנים, ואת הטלפונים הציבוריים שפעלו באסימונים. במשך עשרות שנים הייתה בזק מונופול, ורק בשנות התשעים והאלפיים נפתחו לתחרות הסלולר, השיחות הבינלאומיות והאינטרנט. ב-2005 הופרטה החברה ונמכרה לקבוצת משקיעים פרטית.
ההיסטוריה הזו מסבירה את ההווה. הרגולציה שהוטלה על בזק כמונופול – הפרדה מבנית בין החברות בקבוצה, פיקוח על מחירים וחובת מכירה סיטונאית של תשתית למתחרות – עיצבה את השוק במשך שנים. פריסת הסיבים היא במידה רבה הניסיון של בזק להפוך שוב לתשתית שאי אפשר בלעדיה, הפעם בעולם שבו יש לה מתחרים ממשיים.
פרשנות: חברת דיבידנד עם שאלת צמיחה
בזק היא כיום בעיקר סיפור של תזרים ודיבידנד: צמיחה איטית בהכנסות, שיפור ברווחיות דרך התייעלות, וחלוקת רוב הרווח לבעלי המניות. הרבעון הזה תומך בסיפור מצד הרווח – ומעורר שאלה מצד התזרים, שירד דווקא ברבעון שבו ה-EBITDA שבר שיא.
שתי נקודות ראויות למעקב. הראשונה היא נטישת לקוחות האינטרנט: כל עוד ההכנסה ממנוי עולה מהר יותר מקצב העזיבה, המספרים מסתדרים, אבל זה איזון עדין מול מתחרות שפורסות סיבים משלהן. השנייה היא התחרות בסלולר – פרטנר דיווחה השבוע על רווח שיא של 14 שנה, ורכישת WeCom מראה שפלאפון בוחרת לגדול גם ברכישות.
לצרכנים, המשמעות מעורבת: תחרות על פריסת סיבים מיטיבה עם המהירות והזמינות, אבל העלייה בהכנסה הממוצעת ממנוי פירושה, בפשטות, שלקוחות משלמים יותר. מי שלא בדק את מחיר חבילת האינטרנט והטלוויזיה שלו בשנה האחרונה – כדאי שיעשה זאת.
המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.