יש עסקים שמרוויחים כשהמדדים עולים, ויש עסקים שמרוויחים כשהם פשוט זזים. הבורסה לניירות ערך בתל אביב שייכת לקבוצה השנייה: היא גובה עמלה על כל עסקה, על כל סליקה ועל כל נתון שנמכר – בלי קשר לשאלה אם המשקיע הרוויח או הפסיד. הדוחות לרבעון השלישי של 2026, שפורסמו ביום שלישי, ממחישים כמה המודל הזה יכול להיות רווחי.

ההכנסות ברבעון עלו ב-19% ל-175.3 מיליון שקל (לעומת 147.1 מיליון ברבעון המקביל), והרווח הנקי זינק ב-37% ל-68.3 מיליון שקל, לעומת 50 מיליון. הרווח המתואם עלה ב-39% ל-70.3 מיליון שקל. הנתון הבולט במיוחד נמצא בצד ההוצאות: הן גדלו ב-4% בלבד. התוצאה – זינוק של 40% ברווח התפעולי, ל-87.8 מיליון שקל, ושיעור רווח נקי של 39% מההכנסות, לעומת 34% לפני שנה.

68.3 מיליון ₪רווח נקי ברבעון השלישי, +37%
3.1 טריליון ₪שווי שוק המניות בסוף ספטמבר, +72% בשנה
~40%חלקם של המשקיעים הזרים במסחר
62%-הירידה בשוק ההנפקות, לפי כלכליסט

המספרים: שנה חזקה, רבעון חלש יותר

נתוןרבעון 3 2026רבעון 3 2025שינוי
הכנסות (מיליון ₪)175.3147.1+19%
רווח נקי (מיליון ₪)68.350.0+37%
רווח נקי מתואם (מיליון ₪)70.350.7+39%
EBITDA מתואם (מיליון ₪)105.479.5+32%
רווח נקי, 9 חודשים (מיליון ₪)224.7129.4+74%

אבל יש גם צד פחות זוהר. כפי שציינו בכלכליסט, הרווח הנקי ברבעון השלישי היה נמוך מזה של הרבעון הראשון (77 מיליון שקל) ושל הרבעון השני (79 מיליון). קצב הצמיחה מתמתן: בתשעת החודשים הראשונים עלו ההכנסות ב-31% והרווח ב-74%, אבל ברבעון האחרון הקצב ירד ל-19% ו-37% בהתאמה. מחזור המסחר היומי הממוצע במניות ובהמירים עלה ב-13.2% לכ-3.6 מיליארד שקל – עלייה יפה, אבל לא הזינוק של תחילת השנה.

והחולשה הבולטת: שוק ההנפקות. לפי כלכליסט, הפעילות בו נחלשה ב-62% והיקף הגיוסים ירד ב-68%. חברות פחות מוכנות לצאת לבורסה בתקופה של בחירות, מלחמה וריבית גבוהה.

שלוש מגמות שמשנות את שוק ההון הישראלי

הזרים חזרו40%
חלקם של המשקיעים הבינלאומיים במסחר הגיע לכ-40% בסוף הרבעון. זה כסף שמגיב מהר לחדשות גלובליות – יתרון בזמני גאות, סיכון בזמני משבר.
הציבור נכנס155 אלף
מתחילת השנה נפתחו כ-155 אלף חשבונות ניירות ערך חדשים. יותר ישראלים מנהלים בעצמם חלק מהחיסכון.
שבוע מסחר חדששני–שישי
המעבר בינואר למסחר בימים שני עד שישי, כמו בעולם, עובד: לפי גלובס, המחזור הממוצע בימי שישי עומד על כ-4 מיליארד שקל.

הזווית ההיסטורית: מאולם המסחר לחברה ציבורית

לבורסה בתל אביב יש היסטוריה סוערת. במשבר מניות הבנקים של 1983 נסגרה הבורסה לכשבועיים וחצי, והציבור איבד חלק גדול מחסכונותיו – פרשה שעדיין משפיעה על היחס של ישראלים לשוק ההון ("המניה שלא יכלה לרדת"). במשך עשרות שנים הייתה הבורסה מוסד בבעלות חבריה – הבנקים והברוקרים. רק ב-2019 היא הונפקה בעצמה, והפכה לחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בה.

מאז ההנפקה עבר המודל מהפך: המסחר הפך דיגיטלי לחלוטין, הבורסה מוכרת נתונים ושירותי קישוריות, והמסלקה מייצרת הכנסות משמעותיות. במובן הזה, הבורסה היא "כביש אגרה" של שוק ההון: ככל שיותר כסף נוסע עליו, כך היא מרוויחה – והעלויות כמעט קבועות.

פרשנות: מה הסיכון בכביש האגרה

היתרון של מודל עם עלויות קבועות הוא גם החולשה שלו: כשמחזורי המסחר יורדים, הרווח יורד מהר. השנה הבורסה נהנתה משילוב חריג של תנודתיות גבוהה, כניסה של משקיעים זרים ועלייה של יותר מ-70% בשווי השוק. האם זה ימשיך? זה תלוי פחות בבורסה עצמה ויותר בכלכלה: הקמת קואליציה, תקציב 2027, מדיניות הריבית והמצב הביטחוני. דעיכה בשוק ההנפקות, אם תימשך, תפגע גם בהכנסות מרישום ומגיוסים.

מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, תיאר את התוצאות כביטוי לחוסן ולעמידות של שוק ההון הישראלי. נתוני השוק תומכים בכך – אבל גם מזכירים שהשנה הזו הייתה חריגה, ושהשוואה לשנה הבאה תהיה קשה יותר.

בשורה התחתונה: הבורסה היא אחת הנהנות הגדולות מהתעוררות שוק ההון הישראלי, עם רווחיות שרוב החברות רק חולמות עליה. אבל הרבעון השלישי מראה את סימני ההאטה הראשונים, ושוק ההנפקות הוא נקודת התורפה.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.