הטיסה הבאה שלכם לחו"ל עשויה להתייקר. רשות המסים פרסמה היום (ראשון) נייר עמדה של החטיבה לתכנון וכלכלה, שממליץ להטיל מס חדש על כל מטוס שממריא מישראל. ההצעה גובשה לקראת הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2027, והיא ממשיכה רעיון שעלה כבר בדיוני התקציב הקודם.

המס יוטל על חברות התעופה ולא ישירות על הנוסעים. אבל כמו ברוב המסים מהסוג הזה, ברשות עצמה מעריכים שלפחות חלק מהעלות יעבור למחיר הכרטיס.

איך המס עובד

במקום מס לפי נוסע או מס על דלק סילוני, הרשות ממליצה על מודל פשוט: סכום קבוע לכל המראה, שנקבע לפי קטגוריית המשקל של המטוס ולפי קטגוריית המרחק של היעד.

1,300 ₪לטיסה – מטוס עד 50 טון בטיסה פנימית
100,000 ₪לטיסה – מטוס מעל 300 טון בטיסה ארוכה
1.1 מיליארד ₪הכנסה שנתית צפויה (מחירי 2025)

לפי הדוגמאות שפורסמו, טיסה של בואינג 737-800 לאתונה תחויב בכ-9,400 שקל, ודרימליינר לניו יורק – בכ-64,500 שקל. בחישוב לנוסע, לפי נייר העמדה:

טיסה פנימיתלמשל לאילת
~12 ₪ לנוסע
מרחק בינוניבעיקר אירופה
~58 ₪ לנוסע
טיסה ארוכהצפון אמריקה, המזרח הרחוק
~274 ₪ לנוסע

לפי ניתוח מחירי הטיסות של הרשות, מדובר בכ-4% עד 5% ממחיר כרטיס ממוצע.

אולם היציאות בנמל התעופה בן גוריון
אולם היוצאים בנתב"ג. צילום: Vladislav Bezrukov / Wikimedia Commons (CC BY 2.0)

ההיגיון: תעופה כמעט לא ממוסה על הפליטות

הנימוק המרכזי של הרשות הוא סביבתי. ענף התעופה אחראי לכ-4% מפליטות גזי החממה של ישראל, אבל בניגוד לרוב ענפי המשק הוא כמעט לא משלם מס על טביעת הרגל הסביבתית שלו. דלק סילוני בטיסות בינלאומיות פטור ממס ברוב העולם, בין היתר בגלל אמנות בינלאומיות.

ברשות בחנו כמה חלופות ופסלו אותן: מס על דלק סילוני נפסל בגלל הסכמים בינלאומיים והחשש שחברות פשוט יתדלקו בחו"ל, ומס לפי נוסע או לפי מרחק מדויק נפסל בגלל המורכבות. המודל שנבחר נותן לחברות התעופה ודאות – הן יודעות מראש כמה ישלמו על כל המראה, בלי קשר למספר הנוסעים שעלו בפועל.

ישראל לא תהיה הראשונה: בריטניה, צרפת וגרמניה כבר ממסות טיסות יוצאות. מנגד, שוודיה ביטלה מס דומה בשנה שעברה.

ניתוח: ארבע שאלות פתוחות

  1. ישראל היא "אי" תעופתי. באירופה אפשר לפעמים לבחור ברכבת במקום טיסה, ומס כזה מעודד מעבר לתחבורה ירוקה יותר. לישראלים כמעט אין חלופה יבשתית או ימית, ולכן ספק אם המס יפחית טיסות. בפועל הוא יפעל בעיקר כמקור הכנסה.
  2. מס לפי מטוס, לא לפי נוסע. מכיוון שהסכום קבוע לכל המראה, חברה שממלאת את המטוס תפזר אותו על יותר נוסעים, וחברה שטסה חצי ריקה תשלם יותר לנוסע. זה עשוי לעודד יעילות, אבל גם לפגוע בקווים חלשים, ובמיוחד בחברות קטנות שכבר נמצאות במצוקה (על המשבר בארקיע).
  3. תחרות ומחירים. מחירי הטיסות מישראל גבוהים ממילא בגלל המצב הביטחוני והיעדרן החלקי של חברות זרות. תוספת של 4%–5% מגיעה על בסיס יקר, והשאלה היא אם חברות זרות ששוקלות לחזור לנתב"ג יראו בה עוד סיבה להמתין.
  4. לאן הולך הכסף? נייר העמדה מציג נימוק סביבתי, אבל לא ברור אם ההכנסות ייועדו להשקעה סביבתית או ייכנסו לתקציב הכללי. בשנה של גירעון גבוה, סביר שהן יסייעו בעיקר לסגור פערים.

מה המשמעות למשפחה שטסה?

המס חל על טיסות יוצאות מישראל, כך שבנסיעה הלוך-חזור הוא נגבה פעם אחת. לפי הסכומים שפורסמו:

תרחישתוספת משוערת
זוג לחופשה באירופהכ-116 ₪
משפחה של 4 לאירופהכ-232 ₪
משפחה של 4 לניו יורק או לתאילנדכ-1,096 ₪
זוג לסופ"ש באילת (טיסה פנימית)כ-24 ₪

החישוב מניח שכל העלות עוברת לנוסעים. בפועל זה תלוי בתחרות בכל קו.

חשוב לדעת: זה נייר עמדה בלבד. כדי שהמס ייכנס לתוקף, הממשלה צריכה לאמץ אותו בהצעת התקציב והכנסת צריכה לאשר אותו בחקיקה. בתקופה של מגעים להקמת ממשלה חדשה ותקציב המשך (על הקיפאון התקציבי), לוח הזמנים רחוק מלהיות ודאי.

שורה תחתונה

ההצעה משקפת מגמה רחבה: לקראת תקציב 2027 משרד האוצר ורשות המסים מחפשים מקורות הכנסה חדשים, והתעופה – ענף שכמעט לא ממוסה – היא מטרה נוחה. בעד ההצעה עומדים הנימוק הסביבתי והניסיון במדינות אירופה. נגדה עומדות התלות של הישראלים בטיסות, המחירים הגבוהים ממילא והחשש לפגיעה בחברות הקטנות. ההחלטה, אם תתקבל, תהיה בידי הממשלה הבאה.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.