יום ההשבעה של הכנסת ה-26 היה אמור להיות טקס חגיגי. בפועל, הוא סיפק הצצה ראשונה למשא ומתן הקואליציוני שיעצב את המדיניות הכלכלית של ישראל בשנים הקרובות. הכתבה הזו לא מנסה לנחש מי ירכיב את הממשלה, וגם לא להמליץ על צד. המטרה היא לשאול שאלה אחת: מה המחיר הכלכלי של כל אחד מהתרחישים שעל השולחן?
מה קרה היום
- המנדט: הנשיא הרצוג הטיל ביום ראשון על גדי אייזנקוט, יו"ר מפלגת "ישר", את הרכבת הממשלה. לרשותו 28 ימים, עם אפשרות להארכה של עד 14 ימים נוספים.
- יו"ר הכנסת: "ישר" אספה מספיק חתימות כדי לדרוש הצבעה על החלפת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, והגוש של אייזנקוט הסכים לפי הדיווחים למנות את מתן כהנא לתפקיד.
- העקרונות: אייזנקוט חזר על ארבעת התנאים שלו לממשלה בראשותו, ובהם חובת שירות צבאי, לאומי או אזרחי לכל האזרחים.
- החרדים: יו"ר יהדות התורה יעקב אשר הציב שלושה תנאים להצטרפות לממשלה: פתרון סוגיית הגיוס של בני הישיבות, שמירה על עצמאות החינוך החרדי ושמירה על הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה. לדבריו, למפלגה אין התחייבות לאף גוש.
- החשבון: ליברמן טוען שאפשר להרכיב רוב של 61. במקביל דווח על מגעים בין הליכוד לאייזנקוט על אפשרות של ממשלת אחדות – דיווחים שלא אושרו רשמית.
שלושה תרחישים, שלושה מחירים
הגיוס, התעסוקה והתקציב – בלי סטריאוטיפים
סוגיית הגיוס מוצגת בדרך כלל כוויכוח ערכי או ביטחוני, ויש לה גם היבט כלכלי. נטל המילואים הכבד של השנים האחרונות פגע בשכר, בתפוקה ובעסקים קטנים, והשאלה איך מחלקים את הנטל הביטחוני היא חלק מהדיון התקציבי. במקביל, כלכלנים מצביעים על כך שהעלאת שיעור התעסוקה בקבוצות שונות באוכלוסייה – ביניהן גברים חרדים ונשים ערביות – היא אחד המנועים החשובים לצמיחה ארוכת טווח.
חשוב לדייק גם לגבי הציבור החרדי עצמו: זו קהילה שעוברת שינוי כלכלי משמעותי. שיעור התעסוקה של נשים חרדיות גבוה, מספר הגברים החרדים שמשתלבים בעבודה ובהכשרות מקצועיות גדל בהדרגה, ויש לא מעט עובדים, יזמים ועסקים חרדיים, לצד פעילות התנדבות ענפה בארגוני חסד והצלה שמשרתים את כלל הציבור. נציגי הציבור החרדי טוענים שפתרון בהסכמה, שמכבד את מקומו של לימוד התורה ואת עצמאות מערכת החינוך, יעבוד טוב יותר מכפייה – ויש כלכלנים שמסכימים שתמריצים, הכשרה ונגישות לעבודה יעילים יותר מסנקציות. איך שהסוגיה תוסדר, ההסדר ישפיע על שוק העבודה ועל התקציב לשנים ארוכות.
השעון התקציבי
מעבר לזהות הממשלה, יש עובדה אחת שאינה תלויה בפוליטיקה: תקציב 2027 טרם אושר, ומ-1 בינואר המדינה תפעל ככל הנראה לפי תקציב המשכי. ממשלה חדשה תצטרך להגיש ולהעביר תקציב מלא בזמן מוגבל מרגע הקמתה, אחרת הכנסת תתפזר. ברקע, S&P פרסמה היום סקירה שמשבחת את הצמיחה אך מזהירה מהלחץ התקציבי של הוצאות הביטחון. מה כתוב בסקירה.
הכתבה מציגה ניתוח ופרשנות ואינה מביעה תמיכה במפלגה או בגוש כלשהו. המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.
