יום ההשבעה של הכנסת ה-26 היה אמור להיות טקס חגיגי. בפועל, הוא סיפק הצצה ראשונה למשא ומתן הקואליציוני שיעצב את המדיניות הכלכלית של ישראל בשנים הקרובות. הכתבה הזו לא מנסה לנחש מי ירכיב את הממשלה, וגם לא להמליץ על צד. המטרה היא לשאול שאלה אחת: מה המחיר הכלכלי של כל אחד מהתרחישים שעל השולחן?

מה קרה היום

  • המנדט: הנשיא הרצוג הטיל ביום ראשון על גדי אייזנקוט, יו"ר מפלגת "ישר", את הרכבת הממשלה. לרשותו 28 ימים, עם אפשרות להארכה של עד 14 ימים נוספים.
  • יו"ר הכנסת: "ישר" אספה מספיק חתימות כדי לדרוש הצבעה על החלפת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, והגוש של אייזנקוט הסכים לפי הדיווחים למנות את מתן כהנא לתפקיד.
  • העקרונות: אייזנקוט חזר על ארבעת התנאים שלו לממשלה בראשותו, ובהם חובת שירות צבאי, לאומי או אזרחי לכל האזרחים.
  • החרדים: יו"ר יהדות התורה יעקב אשר הציב שלושה תנאים להצטרפות לממשלה: פתרון סוגיית הגיוס של בני הישיבות, שמירה על עצמאות החינוך החרדי ושמירה על הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה. לדבריו, למפלגה אין התחייבות לאף גוש.
  • החשבון: ליברמן טוען שאפשר להרכיב רוב של 61. במקביל דווח על מגעים בין הליכוד לאייזנקוט על אפשרות של ממשלת אחדות – דיווחים שלא אושרו רשמית.

שלושה תרחישים, שלושה מחירים

ממשלה בהובלת הגוש של אייזנקוטתרחיש א'
אם תקום ממשלה שתחייב שירות לכולם, ההשפעה הכלכלית תהיה בעיקר דרך שוק העבודה ונטל המילואים, והיא תלויה מאוד באופן היישום – בהסכמה או מתוך עימות. מנגד, ממשלה שנשענת על מגוון רחב של מפלגות עלולה להתקשות להעביר תקציב מהר, וכל שותף ידרוש תקציבים ייעודיים.
ממשלת אחדות רחבהתרחיש ב'
השווקים אוהבים יציבות, וממשלת אחדות עשויה להתפרש כהפחתה של הסיכון הפוליטי. אבל ממשלות אחדות נוטות לקפוא על רפורמות שנויות במחלוקת, ולחלק "הסכמים קואליציוניים" יקרים. בחוויה הישראלית, לא אחת היו אלה ממשלות עם הוצאה גבוהה וקצב רפורמות איטי.
קיפאון ובחירות חוזרותתרחיש ג'
התרחיש היקר מכולם. תקציב המשכי לאורך חודשים, דחייה של החלטות על סוף הסיוע האמריקאי, וחוסר ודאות שחברות הדירוג ומשקיעים זרים לא אוהבים. מערכת בחירות נוספת עצמה עולה כסף ומשבשת פעילות.

הגיוס, התעסוקה והתקציב – בלי סטריאוטיפים

סוגיית הגיוס מוצגת בדרך כלל כוויכוח ערכי או ביטחוני, ויש לה גם היבט כלכלי. נטל המילואים הכבד של השנים האחרונות פגע בשכר, בתפוקה ובעסקים קטנים, והשאלה איך מחלקים את הנטל הביטחוני היא חלק מהדיון התקציבי. במקביל, כלכלנים מצביעים על כך שהעלאת שיעור התעסוקה בקבוצות שונות באוכלוסייה – ביניהן גברים חרדים ונשים ערביות – היא אחד המנועים החשובים לצמיחה ארוכת טווח.

חשוב לדייק גם לגבי הציבור החרדי עצמו: זו קהילה שעוברת שינוי כלכלי משמעותי. שיעור התעסוקה של נשים חרדיות גבוה, מספר הגברים החרדים שמשתלבים בעבודה ובהכשרות מקצועיות גדל בהדרגה, ויש לא מעט עובדים, יזמים ועסקים חרדיים, לצד פעילות התנדבות ענפה בארגוני חסד והצלה שמשרתים את כלל הציבור. נציגי הציבור החרדי טוענים שפתרון בהסכמה, שמכבד את מקומו של לימוד התורה ואת עצמאות מערכת החינוך, יעבוד טוב יותר מכפייה – ויש כלכלנים שמסכימים שתמריצים, הכשרה ונגישות לעבודה יעילים יותר מסנקציות. איך שהסוגיה תוסדר, ההסדר ישפיע על שוק העבודה ועל התקציב לשנים ארוכות.

השעון התקציבי

מעבר לזהות הממשלה, יש עובדה אחת שאינה תלויה בפוליטיקה: תקציב 2027 טרם אושר, ומ-1 בינואר המדינה תפעל ככל הנראה לפי תקציב המשכי. ממשלה חדשה תצטרך להגיש ולהעביר תקציב מלא בזמן מוגבל מרגע הקמתה, אחרת הכנסת תתפזר. ברקע, S&P פרסמה היום סקירה שמשבחת את הצמיחה אך מזהירה מהלחץ התקציבי של הוצאות הביטחון. מה כתוב בסקירה.

השורה התחתונה: הכלכלה הישראלית נכנסת למשא ומתן הקואליציוני ממצב טוב יחסית – צמיחה גבוהה, גירעון נמוך מהיעד ואינפלציה ביעד. השאלה היא לא אם יש מרחב תקציבי, אלא איך הוא יחולק. ההסכמים הקואליציוניים שייחתמו בשבועות הקרובים יקבעו את זה, ולכן כדאי לקרוא אותם בעיניים של תקציב – לא רק של פוליטיקה. חמש המשימות הכלכליות של הכנסת.

הכתבה מציגה ניתוח ופרשנות ואינה מביעה תמיכה במפלגה או בגוש כלשהו. המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.