~10 מיליארד $הזמנות פתוחות מעבר לסיוע שהובטח
~7 מיליארד $סיוע שארה"ב כבר התחייבה לו עד 2028
25מטוסי F-35 נוספים שישראל מתכננת לרכוש

ההודעה של הנשיא טראמפ בשבוע שעבר, שלפיה הוא וראש הממשלה נתניהו סיכמו על סיום הסיוע הצבאי לישראל, הפתיעה גם את מערכת הביטחון. מאז מתברר שמאחורי ההחלטה הפוליטית מסתתרת בעיה חשבונאית לא קטנה.

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, שהתבסס על מכתב של מחלקת המדינה לקונגרס, גם אם ארה"ב תעביר את מלוא הסיוע שהובטח בהסכם הנוכחי עד 2028, ישראל תזדקק לכ-10 מיליארד דולר נוספים כדי לממן הזמנות נשק אמריקאי שכבר בוצעו. הנתון מתייחס להזמנות שהיו פתוחות ב-1 באפריל, וייתכן שהשתנה מאז. לפי המסמך, את ההזמנות האלה אפשר לממן מכספי סיוע, מכספי ישראל, או משילוב של השניים.

איך נוצר הפער

הסיבה למצב היא מנגנון ייחודי בהסכם הסיוע: ישראל רשאית לחתום על עסקאות רכש רב-שנתיות על בסיס כספי סיוע עתידיים – כלומר, להזמין היום ולשלם מכספים שאמורים להגיע בעוד כמה שנים. המנגנון הזה אפשר לצה"ל לתכנן רכש של מטוסים, תחמושת וכלי רכב משוריינים לטווח ארוך. אבל ברגע שהסיוע העתידי מוטל בספק, ההזמנות האלה נותרות ללא מקור מימון מוסכם.

בין ההזמנות שתלויות במנגנון הזה: רכישה מתוכננת של 25 מטוסי F-35 מתקדמים נוספים, שאמורים להתחיל להגיע ב-2028. ארה"ב כבר התחייבה לכ-7 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות, אבל ה-10 מיליארד הנוספים נמצאים מעבר להתחייבות הזו.

שלושה תרחישים

ארה"ב מכסהאופטימי
במסגרת הסכם המעבר, וושינגטון מסכימה לממן את ההזמנות שכבר בוצעו, ורק הזמנות חדשות יבוצעו מכספי ישראל. ייתכן שהסדר כזה יעוגן בחוק התקציב הביטחוני האמריקאי השנתי.
חלוקת נטלסביר
חלק מהסכום ממומן מכספי סיוע וחלק מהתקציב הישראלי, לצד דחייה או צמצום של חלק מההזמנות.
ישראל משלמתפסימי
כל הסכום עובר לתקציב הישראלי, בפריסה של כמה שנים. מדובר בעשרות מיליארדי שקלים, שיתווספו להוצאות ביטחון שגם כך זינקו.

מה זה אומר לתקציב

הנתונים האחרונים של החשב הכללי מראים כמה ההוצאה הביטחונית לוחצת כבר עכשיו: באוקטובר הוצאות משרד הביטחון עלו ב-9.9% לעומת אשתקד, כשהתקציב צפה עלייה של 2.7% בלבד. הוספה של תשלומים על רכש אמריקאי, שבעבר מומן מכספי סיוע, תגדיל את הלחץ על תקציב 2027 – בדיוק בזמן שהממשלה החדשה תצטרך לבנות אותו. מאיפה יבוא הכסף לתקציב 2027.

יש גם השלכה על השקל: כספי סיוע מגיעים בדולרים ומשולמים לספקים אמריקאיים בדולרים, כך שהם לא עוברים דרך שוק המט"ח. רכש שימומן מתקציב ישראל יחייב רכישת דולרים, ובהיקפים גדולים זה עשוי להפעיל לחץ מסוים על השקל.

הפרשנות: איום – וגם הזדמנות

ראש הממשלה כבר הביע בעבר רצון לצמצם בהדרגה את התלות בסיוע האמריקאי ולסיים את הסיוע הישיר בתוך עשור. חוקרים במכוני מחקר ביטחוניים טוענים שסיום הסיוע עשוי לסלול את הדרך למודל חדש של שותפות – השקעות משותפות בבינה מלאכותית, בטכנולוגיה צבאית, בסייבר ובמודיעין – במקום מענקים כספיים.

מבחינת התעשיות הביטחוניות הישראליות, כמו אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, יש כאן פוטנציאל: חלק מכספי הסיוע חויבו להוצאה בארה"ב, וכשהכסף יגיע מתקציב ישראל, ייתכן שחלק גדול יותר מהרכש יופנה לתעשייה המקומית. מנגד, במערכות כמו מטוסי קרב אין חלופה ישראלית, והחשבון עליהן יגיע במלואו.

החוק האמריקאי מחייב את הממשל לשמור על "היתרון הצבאי האיכותי" של ישראל באזור, ולכן הסבירות לניתוק חד וכולל נמוכה. סביר יותר שנראה תקופת מעבר מורכבת, שבה הוויכוח המרכזי לא יהיה "האם", אלא "מי משלם על מה – ומתי".

המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.