אגף החשב הכללי במשרד האוצר פרסם היום את נתוני ביצוע התקציב לאוקטובר. הכותרת: הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-3.3% מהתוצר, לעומת 3.2% בספטמבר – כ-74.8 מיליארד שקל. באוקטובר לבדו נרשם גירעון של כ-18.3 מיליארד שקל, לעומת 15.2 מיליארד באוקטובר אשתקד.

אבל התמונה הרחבה נוחה יותר ממה שהכותרת מרמזת: מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על כ-47.8 מיליארד שקל, לעומת כ-71.5 מיליארד בעשרת החודשים הראשונים של 2025. זה כ-43% בלבד מתקרת הגירעון שנקבעה בתקציב – 4.9% מהתוצר, כ-111 מיליארד שקל.

בניין משרד האוצר בירושלים
משרד האוצר בירושלים. צילום: Assaf Luxembourg / Wikimedia Commons (CC BY-SA 3.0)

הנתונים המרכזיים

3.3%גירעון ב-12 החודשים האחרונים (3.2% בספטמבר)
47.8 מיליארד ₪גירעון מצטבר מתחילת השנה, לעומת 71.5 מיליארד אשתקד
+12.9%הכנסות ממסים מתחילת השנה (נומינלית), כ-488 מיליארד ₪
סעיף (אוקטובר 2026)היקףשינוי
הכנסות המדינה46.2 מיליארד ₪לעומת 43.4 מיליארד
גביית מסים44.6 מיליארד ₪8%+ ריאלית
מסים ישירים25.2 מיליארד ₪9%+ ריאלית
מס חברות10.8 מיליארד ₪לעומת 8.9 מיליארד
מסים משוק ההון1.1 מיליארד ₪לעומת 1.4 מיליארד
מס שבח—36%+
מס רכישה—3%-
בלו על דלקכ-2 מיליארד ₪18%- ריאלית

מה עומד מאחורי המספרים

ההכנסות: חזקות, ומעל המגמה

מתחילת השנה עלו ההכנסות ממסים ריאלית בכ-8%, והגבייה גבוהה בכ-16% מקו המגמה ארוך הטווח. הגבייה מעצמאים קפצה באוקטובר בכ-70%, בעיקר בגלל בסיס השוואה נמוך: באוקטובר אשתקד רבים עדיין שירתו במילואים, וכעת הם חזרו לשוק העבודה. גם מס החברות עלה. מנגד, המסים משוק ההון ירדו, על רקע הירידות בבורסות.

הנדל"ן: תמונה מעורבת

הזינוק של 36% במס השבח לצד ירידה של 3% במס הרכישה מתאים לשוק שבו יש מוכרים, אבל פחות קונים חדשים ומשקיעים – בדיוק התמונה של שוק דיור מאט (על המצב בשוק הדירות).

הדלק: הקופה ויתרה

ההכנסות מבלו על דלק ירדו ריאלית ב-18%, בעקבות הפחתת הבלו במהלך החודש. זו הטבה לצרכנים שעולה לקופה כסף.

ההוצאות: מאחרות אחרי התכנון

מתחילת השנה הוציאה הממשלה כ-551 מיליארד שקל, עלייה של 4.2% לעומת אשתקד. התקציב תכנן גידול של 7.4%. כלומר, חלק מהגירעון הנמוך נובע מכך שהכסף פשוט עוד לא הוצא.

ניתוח: שלוש סיבות לא להירגע מדי

  1. דצמבר עוד לפנינו. בחודשים האחרונים של השנה משרדי הממשלה נוטים להאיץ הוצאות שתוכננו. בנוסף, רק בשבועות האחרונים אושרו תוספות לביטחון במימון קיצוצים במשרדים אחרים.
  2. התחזיות הבינלאומיות מחמירות יותר. סוכנות הדירוג S&P צפתה בקיץ גירעון של כ-6% ב-2026 (הפרשנות שלנו על תקציב 2027). הפער בין התחזית לביצוע מראה כמה ההכנסות הפתיעו לטובה – אבל גם כמה קשה לחזות את ההוצאות בזמן מלחמה.
  3. 2027 תהיה שנה אחרת. סיום הסיוע האמריקאי, תקציב ביטחון גבוה והמשך חוסר הוודאות הפוליטית יעמידו את התקציב הבא בלחץ. בדיוק בגלל זה רשות המסים כבר מציעה מקורות הכנסה חדשים, כמו מס על טיסות (הפרטים).
הצד החיובי: כלכלה שמייצרת הכנסות ממסים מעל המגמה, עם שוק עבודה הדוק ושכר עולה, היא בסיס טוב להתמודדות עם הגירעון. זו גם אחת הסיבות לכך שיחס החוב לתוצר של ישראל, כ-67%, נשאר נמוך ביחס לרוב המדינות המפותחות.

מה זה אומר לכם?

  • בתלוש: עליית השכר והחזרה לעבודה מתורגמות ליותר מס הכנסה – זה חלק מהזינוק בגבייה. בדקו במחשבון השכר נטו איך זה נראה אצלכם.
  • במחיר הדלק: אם הבלו יחזור לרמתו המלאה, זה עלול לקזז חלק מההוזלה שהירידה בנפט מאפשרת (על הנפט).
  • באג"ח ובריבית: גירעון נמוך מהצפוי מפחית את הצורך של הממשלה לגייס חוב, ותומך ביציבות התשואות.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.