פרשנות. ההצעה של רשות המסים להטיל מס על כל מטוס שממריא מישראל (הפרטים המלאים) נשמעת כמו ידיעה צרכנית קטנה. בפועל היא חלון לשאלה הגדולה שתעמוד בפני הממשלה הבאה, מי שלא תעמוד בראשה: מאיפה יגיע הכסף לתקציב 2027?

הפרדוקס: כלכלה חזקה, קופה חלשה

בדוח שפרסמה S&P בקיץ הוצגה תמונה חריגה. מבין 142 מדינות שהחברה מדרגת, רק עשר קיבלו את הציון הגבוה ביותר גם בביצועים הכלכליים וגם במצב החיצוני – וישראל אחת מהן, לצד סינגפור, שווייץ וגרמניה. אבל בעוד שהן מדורגות AA ומעלה, ישראל מדורגת A, לפחות שתי דרגות מתחתן. הסיבה: ציונים חלשים יותר באיכות המוסדות, בביצועי התקציב ובנטל החוב. לפי S&P, ישראל היא הכלכלה המדורגת היחידה שמשלבת ציון כלכלי עליון עם ציונים פיסקליים ומוסדיים חלשים.

~6%גירעון צפוי ב-2026 לפי S&P – שישי בגובהו מבין 53 מדינות בדירוג A ומעלה
4.7% → 4%הגירעון הצפוי ב-2027 וב-2029: ירידה איטית
68%החוב נטו צפוי ב-2029 – מעל רמת שנת הקורונה

המסקנה של S&P חדה: צמיחה מהירה יותר לא תשפר את הדירוג, כי ישראל כבר מקבלת את הציון הכלכלי הגבוה ביותר. גם סיום הלחימה לבדו לא ישנה את התמונה, כי התחזית כבר מניחה חזרה הדרגתית ליציבות. מה שיקבע הוא המדיניות הפיסקלית.

בניין הכנסת בירושלים
בניין הכנסת. צילום: Suicasmo / Wikimedia Commons (CC BY-SA 4.0)

שלושה לחצים חדשים על הקופה

סוף הסיוע האמריקאיביטחון
הגירה של בעלי הכנסותהכנסות ממסים
  • מס ההכנסה ששילמו המהגרים לפני העזיבה: כ-0.5 מיליארד ₪ בשנה עד 2019, כ-1.2 מיליארד בשנתיים האחרונות
  • לפי רשות המסים, ההפסד עלול להגיע ל-3.5 מיליארד ₪ בשנה בתוך חמש שנים
חוסר ודאות פוליטיתלוח זמנים

הנתון על ההגירה ראוי לתשומת לב מיוחדת. לפי רשות המסים, 20% בעלי ההכנסות הגבוהות משלמים כ-92% ממס ההכנסה. כשחלק קטן מהם עוזב, הפגיעה בהכנסות גדולה בהרבה מחלקם באוכלוסייה. ברשות מדגישים שמדובר בהפסד פוטנציאלי ולא ודאי, כי חלק מהעוזבים ממשיכים להיחשב תושבי ישראל לצורכי מס.

שלוש דרכים לסגור את הפער – וכל אחת עולה משהו

  1. להעלות מסים או להרחיב את הבסיס. מס הטיסות (כ-1.1 מיליארד ₪ בשנה) הוא דוגמה למס חדש וממוקד. אפשרויות אחרות שעולות בדיונים כאלה: הקפאת מדרגות מס, צמצום פטורים והטבות, או מע"מ. היתרון: הכנסה מהירה וצפויה. המחיר: פגיעה בהכנסה הפנויה, ולפי חלק מהכלכלנים – גם עוד תמריץ לבעלי הכנסות גבוהות לעזוב.
  2. לקצץ בהוצאות. כספים קואליציוניים, תוכניות שלא נבחנו לאורך זמן, התייעלות במערכת הביטחון. היתרון: לא מכביד על משלמי המסים. המחיר: קיצוצים פוגעים בשירותים, ובשנת ביטחון מתוחה ובממשלה חדשה בהרכב רחב, קשה להעביר אותם פוליטית.
  3. להגדיל את העוגה. הגדלת שיעורי התעסוקה בקבוצות שבהן הם נמוכים, השקעה בתשתיות והורדת חסמים לתחרות. היתרון: פתרון בר-קיימא. המחיר: התוצאות מגיעות אחרי שנים, בעוד שהגירעון קיים עכשיו.

הטיעון שכנגד: אין סיבה לפאניקה

יש כלכלנים שמסתכלים על אותם נתונים ומגיעים למסקנה אחרת. לטענתם, יחס החוב לתוצר של ישראל, כ-67%, נמוך מזה של רוב המדינות המפותחות. הצמיחה הצפויה גבוהה, וכל עוד המשק צומח מהר, החוב היחסי לא יזנק. לפי גישה זו, העלאת מסים או קיצוץ חד בזמן שהמשק יוצא ממלחמה עלולים לבלום את הצמיחה עצמה – ולפגוע בהכנסות ממסים יותר מאשר לעזור. מבחינתם, הדבר החשוב הוא מסגרת אמינה לירידה הדרגתית בגירעון, לא קיצוץ מיידי.

גם בצד השני של הוויכוח יש ניואנסים: מי שתומכים בקיצוץ מזכירים שהריבית על החוב היא הוצאה שגדלה מעצמה, ושדירוג אשראי נמוך יותר מייקר את הגיוס לממשלה ובסופו של דבר גם את המשכנתאות וההלוואות לעסקים.

מה זה אומר לכם?

  • צפו להצעות מס נוספות. בתקופת ההכנה לתקציב עולות הצעות רבות. רובן לא ייושמו כלשונן, אבל הכיוון הכללי ברור: הממשלה תחפש הכנסות.
  • הריבית תלויה גם בתקציב. ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25%. גירעון גבוה ולא מתוכנן הוא אחד השיקולים שעלולים לעכב הורדות ריבית, וזה משפיע ישירות על הפריים והמשכנתאות.
  • עקבו אחרי ההכרעות, לא אחרי הכותרות. מה שישפיע על הכיס הוא חוק ההסדרים וחוק התקציב שיאושרו בכנסת – לא ניירות העמדה.

זוהי כתבת פרשנות של מערכת ממון ניוז. המידע בה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.