היום ב-16:00 תתכנס מליאת הכנסת ה-26 למושב הפתיחה, שבו יצהירו 120 חברי הכנסת אמונים בטקס שבו ישתתף הנשיא הרצוג. זהו מושב חגיגי, אבל גם פוליטי: סיעת ישראל ביתנו כבר דרשה מיו"ר הכנסת היוצא אמיר אוחנה להעלות להצבעה כבר היום את בחירת היו"ר החדש.
הבחירות של 27 באוקטובר היו הראשונות מאז 1988 שנערכו במועדן החוקי. לפי התוצאות הסופיות שפרסמה ועדת הבחירות, אף גוש לא השיג רוב: לקואליציה היוצאת יש 56 מושבים, לאופוזיציה 48, ולמפלגות הערביות 16. כ-39% מחברי הכנסת נכנסים לתפקיד בפעם הראשונה. בפועל, ההרכבה של ממשלה עשויה להימשך שבועות, ובינתיים ממשלת המעבר ממשיכה לכהן.
מבחינה כלכלית, הכנסת החדשה נכנסת לתפקיד בזמן עמוס במיוחד. אלה חמש המשימות הגדולות שמחכות לה.
1. תקציב 2027 – והשעון המתקתק
זו המשימה הדחופה מכולן. תקציב 2027 לא אושר לפני הבחירות, ולכן מ-1 בינואר המדינה תפעל, ככל הנראה, לפי תקציב המשכי: בכל חודש מותר להוציא עד 1/12 מהתקציב של השנה הקודמת, בהצמדה. המשמעות: אין רפורמות חדשות, אין תוכניות חדשות, והמשרדים מנהלים את השוטף בלבד.
חוק יסוד: משק המדינה קובע מועד שבו התקציב חייב לעבור, ואם הוא לא עובר – הכנסת מתפזרת. כשמדובר בממשלה חדשה, המועד נגזר ממועד הקמתה. במילים אחרות, הממשלה הבאה תידרש להגיש ולהעביר תקציב מלא בתוך זמן קצר יחסית מרגע שתקום. מאיפה יבוא הכסף לתקציב 2027.
2. סוף הסיוע האמריקאי
ההודעה של טראמפ על סיום הסיוע הצבאי מציבה בפני הכנסת החדשה שאלה תקציבית של עשרות מיליארדי שקלים: מי יממן את הזמנות הנשק שכבר בוצעו על חשבון סיוע עתידי. כל שקל שיעבור לרכש ביטחוני יבוא על חשבון סעיפים אחרים, או יגדיל את הגירעון. החור של 10 מיליארד הדולר.
3. הגירעון והחוב – בעין של חברות הדירוג
הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עומד על 3.3% מהתוצר, נמוך מהיעד, אבל במידה רבה בזכות מסים חריגים מחברות הייטק ובראשן אנבידיה. חברות הדירוג יבחנו את הממשלה החדשה לפי מבחן אחד: האם היא מציגה מסגרת תקציבית אמינה להורדת יחס החוב לתוצר, או שהיא נשענת על הכנסות שעשויות להיעלם. התלות באנבידיה.
4. יוקר המחיה
מחירי המזון, הדיור והאנרגיה היו נושא מרכזי בקמפיין, וכעת יגיע הזמן לתרגם הבטחות לחקיקה. על השולחן כבר מונחות הצעות שנויות במחלוקת, כמו מס יציאה על טיסות, ולצידן לחץ לרפורמות ביבוא, בתחרות ובשוק הדיור. במקביל, הכנסת תצטרך לטפל בהיערכות לפקיעת מגבלות מימון הקבלנים של בנק ישראל ובשוק הדיור שמתמודד עם מחסור בעובדים.
5. שוק העבודה – גיוס, תעסוקה ועובדים זרים
סוגיית הגיוס נוגעת גם לכלכלה: נטל המילואים הכבד משפיע על השכר ועל התפוקה, וכל הסדר שייקבע – בהסכמה או בחקיקה – יצטרך לאזן בין צורכי הביטחון, שוק העבודה ורצונו של הציבור החרדי לשמור על אורח חייו ועל מוסדות התורה שלו. לצד זה עומדת על הפרק מדיניות העובדים הזרים בבנייה ובחקלאות, שעליה כבר הוחלט חלקית במסגרת ממשלת המעבר. העובדים הזרים בבנייה.
מה זה אומר לשווקים
ממשלה שתקום תוך כמה שבועות ותעביר תקציב באביב תסיר אי-ודאות. בשוק האג"ח זה עשוי להתבטא בירידה בפרמיית הסיכון, ובבורסה – בתמיכה במניות הבנקים והנדל"ן.
מגעים ממושכים ותקציב המשכי לאורך חודשים יקפיאו החלטות, ויגבירו את הסיכוי לבחירות חוזרות. השווקים לרוב לא אוהבים אי-ודאות פוליטית, והשקל עלול להיחלש.
המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.