סוכנות הדירוג S&P פרסמה הבוקר סקירה על כלכלת ישראל, שאינה כוללת פעולת דירוג. הכותרת המרכזית: העלאה חדה של תחזית הצמיחה – ל-5.5% בשנה הנוכחית ול-7% בשנה הבאה. אלה מספרים חריגים בכל קנה מידה בין המדינות המפותחות, והם גבוהים גם מהתחזית של מודי'ס, שהעלתה לאחרונה את תחזית הצמיחה שלה ל-5% השנה ול-6% בשנה הבאה.
אבל כמו שקורה לא פעם בכלכלה הישראלית של 2026, כדאי לקרוא את האותיות הקטנות.
מאיפה מגיעה הצמיחה
לפי S&P, את עיקר ההעלאה מסבירה פעילות של חברות טכנולוגיה רב-לאומיות שרשומות בישראל ומייצרות בחו"ל – ובראשן אנבידיה, דרך מלאנוקס שנרכשה ב-2020 – לצד קניין רוחני שפותח בישראל ונמכר בעולם. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת שתי סדרות של תוצר: עם הייצור בחו"ל ובלעדיו. S&P בחרה לבסס את התחזית על הסדרה הכוללת.
הסוכנות עצמה משווה את התופעה לאירלנד, שבה התוצר "מנופח" בגלל חברות ענק בינלאומיות שרושמות שם את הקניין הרוחני שלהן. עם זאת, היא מציינת הבדל מהותי: בישראל העיוות נובע מטכנולוגיה שפותחה כאן בפועל, ולא רק מרישום משפטי.
אפקט אירלנד: שני מספרים, שתי כלכלות
זה המספר שמופיע בכותרות: 5.5%–7.5% צמיחה. הוא משקף הכנסות אמיתיות שנרשמות בישראל, ומניב מסים אמיתיים לקופת המדינה. בזכותו הגירעון נמוך מהיעד והחוב צפוי לרדת.
בנק ישראל מחשב גם צמיחה ללא הייצור בחו"ל, ורואה בה מדד טוב יותר לביצועי המשק המקומי. לפי הבנק, התוצר המקומי יישאר מתחת למסלול שלפני המלחמה גם ב-2027. זה המספר שמשפיע יותר ישירות על שכר, תעסוקה וצריכה.
לשם השוואה, בנק ישראל פרסם באוקטובר תחזית של 5.6% צמיחה ב-2026 ו-7.5% ב-2027 בסדרה הכוללת. ההבדל בין הכותרות לבין התחושה ברחוב לא נובע מטעות במספרים, אלא מכך שחלק גדול מהצמיחה מתרחש בתוך חברה אחת שמייצרת בטייוואן.
החוב והגירעון
יחס החוב לתוצר עמד בשנה שעברה על 68.5%. S&P צופה שהוא ירד ל-65.2% עד 2029 – אבל זה עדיין רחוק מאוד מההערכה שלה מלפני המלחמה, 55%. הסוכנות מדגישה שהרכב החוב נוח: רובו מוחזק בידי משקיעים מקומיים ונקוב בשקלים, כך שהחשיפה לבריחת הון זר מוגבלת. עם זאת, היא צופה שהלחץ התקציבי יימשך בגלל הוצאות הביטחון הגבוהות – ומעבר לסקירה, ברקע עומדת גם שאלת סיום הסיוע האמריקאי.
הביטחון והפוליטיקה
- איראן: S&P מעריכה שהסיכונים הביטחוניים יישארו גבוהים, עם אפשרות לסבב לחימה נוסף, ושהעימות יימשך גם לתוך 2027. אם תתחדש הלחימה, הסוכנות מניחה שהיקפה והנזק לתשתיות יהיו מוגבלים, כמו במבצע של פברואר–מרץ 2026.
- חזיתות נוספות: הסקירה מציינת שהחזיתות בלבנון ובעזה עדיין פעילות.
- הבחירות: אף גוש לא השיג רוב בכנסת. S&P כותבת שחילופי שלטון עשויים לשנות את מדיניות החוץ – ממשלה של הגוש המתנגד עשויה לתת עדיפות למוסדות המדינה ולהיות פתוחה יותר ליוזמות מדיניות – אך מעריכה שלשני הצדדים עמדות דומות בנושאי ביטחון.
- מוניטרי: הסוכנות משבחת את בנק ישראל על הגמישות במדיניות, ומציינת שהאינפלציה התמתנה למרות מחירי האנרגיה וצפויה להישאר ביעד של 1%–3%.
מה יכול לשנות את הדירוג
| כיוון | מה צריך לקרות |
|---|---|
| לטובה | שיפור בנתוני הכלכלה והתקציב מעבר לצפוי, או ירידה בסיכון הגיאופוליטי |
| לרעה | הידרדרות בביצועי הכלכלה והתקציב בעקבות הסלמה צבאית |
הפרשנות: חדשות טובות – עם תאריך תפוגה לא ידוע
ההעלאה של S&P היא חדשות טובות לממשלה הבאה: צמיחה גבוהה ומסים גבוהים נותנים מרחב לנשום בתקציב 2027. אבל היא מחדדת גם את הבעיה שעליה כתבנו הבוקר – התלות של המשק בחברה אחת. אם חלק משמעותי מהצמיחה ומהכנסות המס נובע מאנבידיה, אז כל שינוי אצלה – מגבלות ייצוא, האטה בהשקעות בבינה מלאכותית או שינוי מבני – יגיע ישירות לתוצר ולתקציב.
המסקנה המעשית: הסוכנויות נותנות לישראל קרדיט על הצמיחה, אבל הדירוג עצמו נשאר במקום. מה שיזיז אותו הוא לא קצב הצמיחה, אלא שני משתנים שהממשלה הבאה תצטרך להתמודד איתם – הסיכון הביטחוני והמשמעת התקציבית. המשימות הכלכליות של הכנסת החדשה.
המידע בכתבה הוא כללי ואינו ייעוץ השקעות.

